למה התוכי נושך?
תוכים בטבע יעדיפו לעוף ולהתרחק מעימות, מאשר להישאר ולריב. אם התוכי נושך, זה המפלט האחרון שלו להגן על עצמו, כשהוא מרגיש מאויים. התוכי יכול להרגיש מאויים מההתנהגות שלנו, מבגד עם צבע מסויים שאנחנו לובשים, מרעש של שואב אבק… זה יכול להיות כל דבר.
הדבר החשוב ביותר כשרוצים לשנות התנהגות של תוכי נושך, זה להבין מה גורם לו לנשוך, ולנטרל או להרחיק את הגורם.
1. תוכי נושך
מומלץ לקרוא בנושאים:
התנהגות תוכים ואילוף
שינוי התנהגות של תוכי נושך.
ב. איך למנוע מהתוכי לנשוך?
אופצייה ראשונה-
התוכי נמצא על היד שלנו, וכשאנחנו מקרבים לאט את היד השנייה כדי שהוא יעלה עליה, הוא מנסה לנשוך – באותה שנייה אנחנו מטים מעט את היד עליה התוכי עומד, מה שמוציא אותו משיווי משקל ומונע את הנשיכה. חשוב מאוד לא לטלטל את התוכי או להפחיד אותו, הטייה קטנה של היד מספיקה!
מנסים שוב לקרב את היד, ואם הוא שוב מנסה לנשוך, מטים מעט את היד עליה הוא עומד.
אחרי כמה פעמים לרוב התוכי לא ינסה לנשוך ויעלה על היד השנייה. מיד כשהוא עולה, נותנים לו צ'ופר ומשבחים אותו, כדי להפוך את החוויה לנעימה וחיובית. אם אנחנו משאירים את התוכי עם זיכרון של חוויה שלילית, זה יקשה על שיתוף פעולה והתקדמות בהמשך, לכן תמיד לתת צ'ופר ולשבח את התוכי.
אופצייה שנייה-
היא להחזיק חפץ כלשהו, או את היד שלנו, מול הפנים של התוכי. לא קרוב מדי כדי שהוא לא יגיע אליה, אבל שתהיה מולו כדי להסיח את דעתו. באותו הזמן להצמיד את היד השנייה לבטן של התוכי, וכיוון שהוא מרוכז בחפץ או ביד שנמצאת מולו, הוא יעלה על היד שלנו מבלי לנשוך אותה. ברגע שהוא עולה מיד נותנים צ'ופר ומשבחים את התוכי.
אופצייה שלישית- באמצעות קליקר
הערות:
חשוב לשים לב למצב התוכי לפני שניגשים אליו. אם הוא בדיוק מנקה את הנוצות, או הלך לנמנם עם ראש בכנף, ברור שזה לא הזמן להתחיל אילוף כלשהו, ומומלץ מאוד לא להפריע לו בשעה זו.
חשוב לשים לב לתגובות שלו לדברים וקולות שונים, לראות מה מפריע לו או גורם לו אי נוחות.
אם התוכי נושך אסור להעניש אותו בשום אופן! לא לצעוק ולא להכות אותו! זה רק ידרדר את ההתנהגות שלו.
2. תוכי צורח ומרעיש
א. למה התוכי צועק?
צרחות הן אחד הדברים הכי טבעיים שתוכי עושה בטבע, כתוצאה מכך זהו גם אחד הדברים הכי טבעיים שהתוכי עושה ויעשה בשבי.
זו דרכם להכריז על הטריטוריה שלהם, ולבטא את מצבם הטוב בעזרת קריאות מגוונות, קולות תקשור וקולות נוספים.
בשבי צרחות עלולות בנקל להפוך להתנהגות נרכשת, התנהגות זו הינה תוצר של תוצאותיה, כלומר במידה וצרחותיו של התוכי יגרמו
לבעליו לבוא בריצה לחדר בו שוהה התוכי סביר להניח שהתוכי במהרה ילמד לצרוח על מנת לקבל את תשומת הלב הזו מבעליה.
ב. איך מונעים מהתוכי לצעוק ולצרוח?
בדרך כלל אנשים יפנו ראשית לגישה השלילית, שהיא מתברר פחות יעילה ולא מומלצת בכלל, אך הרבה יותר "קלה" למגדל.
גישה שלילית שיש להימנע ממנה: לכסות את הכלוב , להתיז מים על התוכי, לצעוק עליו, וכו' – שיטות אלו יפיקו בדרך כלל רק תוצאות נקודתיות ולעתים נדירות יפסיקו את הרגל הצרחות של התוכי.
הדרך היעילה והמומלצת ביותר היא שיטת ההתעלמות והחיזוק חיובי.
התעלמות מהצעקות והצרחות של התוכי- שזה כולל לא לדבר, בטח שלא לצעוק, ולא להסתכל אפילו לכיוון של התוכי. התוכי יכול לזהות
מהמבט שלכם אם הצעקות שלו משפיעות עליכם, וככל שתראו לו שהוא משפיע, ההתנהגות תמשיך.
מתן צ'ופר\תשומת לב חיובית כשהתוכי שקט- לדוגמא, אם התוכי צועק כשאתם יוצאים מהחדר, אל תחזרו כל עוד הוא עדיין צועק. כשאתם
מזהים הפוגה ויש שקט, היכנסו לחדר ותתנו לו צ'ופר, תגמול על השקט.
אם צרחותיו של התוכי הינן נרכשות או אם התוכי משתמש בקולו כדי לקבל תשומת לב או כל חיזוק אחר, התעלמות תעלים את הרגל
הצרחות. התנהגות אשר אינה מחוזקת על ידי הבעלים תיפסק לבסוף.
לעומת זאת, אם הצרחות הינם צרחות של תקשורת כמו בבוקר ובערב צרחות אלו טבועות חזק יותר בתוך התוכי, ולכן גם יהיה הרבה יותר
קשה לשנותם. מאלפת תוכים מוכשרת אחת לימדה את האמזונה בלו פרונט שלה לשנות את צרחות הבוקר והערב של ע"י כך שהתעלמה
מהצרחה הטבעית והחזקה של התוכי , המאלפת הגיבה אך ורק לשריקה חלשה שלימדה את התוכי מספר ימים קודם לכן , כאשר התוכי צרח
עברה המאלפת למצב של "קפיאה", אך כאשר התוכי שרק את השריקה החלשה המאלפת שרקה את השריקה החלשה בחזרה וכך תיקשרה
עמו ,כך התוכי קיבל תגובת חיזוק אך ורק לשריקה החלשה ובמשך הזמן צרחות התיקשור הטבעיות של התוכי התחלפו בשריקה החלשה.
מאמר מומלץ: מנע מהתוכי לצעוק.
3. תוכי אוהב רק אותי ותוקפני לאחרים
א. למה זה קורה?
בטבע – רוב התוכים יוצרים קשרי חיים ארוכים. הם יבלו כמעט כל דקה מחייהם ביחד, הם נפרדים כשהנקבה דוגרת על הביצים ועושה זאת
לבדה בשעה שהזכר ימתין בקרבת מקום. התוכים ינקו ויטפחו אחד את השני, הם בוחרים יחדיו את הקן, הם יגנו בחירוף על הטריטוריה
וביחד יגדלו את צאצאיהם תוך שמירה והגנה מירבית. תוכים אשר להם בני זוג, יש מעט מאוד צורך בתוכים נוספים בגבולות הטריטוריה
שלהם. הם עשויים להתחבר עם תוכים אחרים ולשתף איתם עצי לינה או רחצה ואכילה, אבל את רוב היום והלילה הם יבלו זה לצד זה,
לעתים קרובות כתף לצד כתף, עם בן זוגם.
ההתקשרות שלהם טבועה בהם היטב והיא אחד מהמשפיעים הגדולים על הרפרטואר ההתנהגותי שלהם.
תוכים בשבי מצוידים באותם האינסטינקטים בהם מחזיקים דומיהם בטבע. לתוכי בשבי יש את הדחף להיקשר בדיוק כפי שיש לתוכי בבר,
טבעי ביותר שהתוכי יבחר מי מבני הבית להיקשר אליו. תוכי אשר נקשר למישהו יגן על הטריטוריה שלו שיכולה להיות הכלוב, החדר, או
אפילו הבית עצמו. תוכי עשוי בנקל לפתח אגרסיביות כלפי פולשים לטריטוריה הזו. זה עשוי להתבטא בצורת מקרי נשיכה עקביים, או אפילו
התקפות. מצב של היקשרות והגנה על טריטוריה הן אינדיבדואליות לכל תוכי ועשויות להשתנות בצורה משמעותית בתכיפות והאינטנסיביות שלהן.
ב. איך נמנעים מזה?
למרות שהיקשרות היא חלק מהתנהגותו הטבעית של התוכי, תוכי שיהיה מורגל להרבה אנשים שונים בשלב די מוקדם בחייו עשוי
להיות פחות מועד ליצירת קשרים חזקים עם אדם מסוים בשלבים מאוחרים יותר בחייו.
לכן הטוב ביותר יהיה שכל בני המשפחה יבלו עימו זמן שווה וכך הוא לא יתמקד באדם אחד במשפחה.
ג. איך אפשר לשנות את זה?
התוכי הוא חיה חכמה מאוד. הוא יכול להרגיש מי באמת רוצה בחברתו ומי "עושה טובה" שהוא מדבר אליו.
אם באמת יש לבני הבית רצון להתחבר אל התוכי, מומלץ להתקרב אליו ולרכוש את אמונו. זה תהליך איטי ולא יקרה מיד.
בני הבית יכולים להתחיל בשהייה ליד התוכי ודיבור מתלהב אליו, שיתרגל לנוכחותם ולקולם, להתחיל עם אילוף בסיס, כמו "בוא", "עלה"
וכדומה תוך מתן צ'ופרים.
לפעמים מומלץ שהמגדל שהתוכי מחובר אליו יור מכולם, לא יהיה באיזור או בטווח ראייה ושמיעה של התוכי בזמן ההרגלה, כיוון שהתוכי
יכול לחשוב שהתנהגות חיובית לאנשים אחרים תפגע במגדל, וזה יגרום לתוכי להיות אגרסיבי במכוון, כדי "להוכיח" או להראות למגדל
שהוא נאמן אליו.
שימו לב, התוכי יהיה חשדן ולא ימהר לשתף פעולה, אבל עם נחישות והתמדה, ויחס נכון אל התוכי, זה יכול לקרות.
צריך להימנע מיחס מזלזל, מבטים או תנועות לא במקום. התוכי יודע לפרש את כוונתכם ולא ישכח לכם את זה.