דף הבית / מאמרים תוכים / ביצה כלואה דרכי מניעה וטיפול

ביצה כלואה דרכי מניעה וטיפול

ביצה כלואה
מדובר בתופעה מאוד שכיחה אצל ציפורים ובעיקר ממינים קטנים,בדרך כלל מדובר במספר הגדול ביותר של מקרים אצל תוכונים אוסטרלים.
במחלה זו הנקבה אינה מצליחה להטיל את כל הביצים שנמצאות ברחמה ובד"כ נותרת ביצה אחת "תקועה" מצידו הפנימי של צואר הרחם.
המגדלים בד"כ מבחינים בבעייה זו כארבע ימים עד שבוע לאחר שהנקבה הטילה מספר ביצים. זהו מצב מסוכן ביותר ושיכול לגרום, בחוסר טיפול רפואי, למות הציפור.

 

מינים בהם התופעה שכיחה יותר:
1. תוכונים אוסטרליים (BUDGERIGARS).
2.פרושים (FINCHES).
3. כנרים.
4. קוקטילים.
גורמי המחלה
כמו הרבה מחלות ובעיות רפואיות של בעלי חיים אקזוטיים, התנאים הסביבתיים הם אלו שמעודדים את התפתחות הבעייה ובעצם,
ניסיתי לומר בדרך עדינה, מדובר באשמת המגדל.
ישנן מספר סיבות לכליאת ביצה:
1. תזונה לקויה וחוסר סידן* בעיקר בציפורים שניזונות מזרעונים בלבד ומתוצרת גרועה (ALL-SEED DIET).
2. גודל מוגזם של הביצה/ים או מיקום שגוי.
3. ניוון (ATROPHY) של השרירים האחראיים על ההטלה.
4. הטלות תכופות מדי.
5. זיהום ברחם (METRITIS).
6. חוסר לחות באויר.
7. ירידה פתאומית בטמפרטורה (כלוב שנמצא קרוב למזגן שהחל לפעול).
8. עודף משקל.
9. גיל מבוגר של הנקבה.
10. נטייה גנטית.
11. סטרס מוגבר בסביבת הכלוב.

*חשיבות הסידן: הסידן חשוב לא רק ליצירת קליפת הביצה, אלא גם כמינרל המשתתף בפעילות השרירים וגורם לכיווצם. ברור אם כן, שכאשר חסר סידן בדיאטה, לא רק שקליפת הביצים שברחם "גונבת" ומורידה את רמתו בדם לאפסית ומתפתחת באופן לקוי,
אלא ששרירי הרחם כבר לא יכולים להתכווץ כדי לדחוף את הביצה החוצה.

סימפטומים
הסימנים מופיעים לפתע פתאום וציפור ששרה והתרוצצה בכלוב בבוקר, בערב יכולה להראות חולה. בד"כ רואים את הנקבה שוכבת על קרקעית הכלוב עם רגליים מפושקות, חולשה, רעידות, נוצות זקורות (מראה "קיפודי"), חוסר תאבון וצמא, חוסר יכולת להתנועע,
נשימות מהירות, ובמקרים קשים במיוחד או שלא טופלו בזמן, שכיבה על הגב וגסיסה. חומרת המצב תלויה במיקום הביצה הכלואה, ככל שהמיקום גבוה יותר כך המצב מסובך יותר ויהיה קשה יותר להוציא את הביצה.

הסיבוכים העלולים לגרום למות הציפור הם:
1. תשישות.
2. פגיעה בכליות.
3. חסימת מעי ו/או צינור השתן.
4. בעיות בזרימת דם שיכולות לגרום לשוק ושיתוק.
5. קריעה של הרחם ושפיכת תוכנו לחלל הבטן שעלולה להסתיים בצפקת קטלנית (PERITONITIS).

ככל שהציפור קטנה יותר, כך הזמן שהביצה יכולה להישאר כלואה ברחם קצר יותר. ציפור במשקל של עד 12 גרם, טווח הזמן שבו יש להתערב הוא עד שעה בעוד, שלציפורים במשקל שעולה על 500 גרם, הטווח יכול לנוע עד 12 שעות.
ככל שמאחרים בנתינת הטיפול, גם בתוך טווח הזמן לעיל, סיכויי ההחלמה יורדים.

אבחנה
בנוסף לסימנים שצויינו למעלה והמידע הנאסף ממגדלים, במישוש ניתן להרגיש נוכחות עגלגלה בחלל הבטן ובמקרים קיצוניים, יש צורך בצילום רנטגן.

טיפול
במצב זה הטיפול חייב להעשות במרפאה ע"י וטרינר מנוסה והציפור תישאר לאישפוז למספר שעות כדי לבדוק את קצב ההתאוששות.
עם הופעת סימנים המחשידים כי הנקבהה איננה מרגישה טוב, יש להתקשר לוטירנר ולתאר את מה שקורה ולקבל הנחיות לגבי מה לעשות עד להגעה למרפאה.

ההנחיות הראשונות, לטיפול בבית, יהיו:
1. העלאת החום והלחות.
2. נתינה, בטיפטוף למקור התחתון, ויטמין D3 וסידן.
3. טבילה של הציפור באמבט מים חמים (להזהר מטביעה!!!).

טיפול במרפאה:
1. נתינת סידן מרוכז בזריקות לחלל הבטן או בסירופ לפה.
2. נתינת זריקה ל"זרוז" ההטלה (OXYTOCIN).
3. במידה והביצה במיקום נמוך, הכנסה של שמן לחוקן לתעלה ועיסוי עדין להוצאת הביצה.
4. במקרה ובו הביצה נמצאת במיקום גבוה, יש לדקר בנקודה ספציפית את דופן הבטן ולשאוב את תוכן הביצה.
לאחר מכן יש לנסות ולהוציא את הקליפה, שלמה (!), בשיטה שתוארה קודם.
5. במידה ונחשדת שפיכה של תוכן הביצה לחלל הבטן יש להתחיל במתן אנטיביוטיקה.
6. נתינת נוזלים ודקסטרוז לחיזוק.
7. נתינת תוספת ויטמינים בריכוז גבוה.

פרוגנוזה
במידה ולא היו סיבוכים, ההתאוששות מהירה מאוד, והנקבה מסוגלת לעמוד עצמאית על המקלות כעבור שעה-שעתיים ולחזור הביתה עוד באותו היום. מקרים מסובכים יותר יכולים לדרוש טיפול ממושך של כמה ימים.

מסקנות:
ביצה כלואה היא בהחלט מקרה חירום הדורש התערבות רפואית מיידית ועירנות של המגדל.בגלל המספר הרב של סיבוכים של המצב והטיפול, שהוא לא תמיד פשוט, המסקנה העיקרית היא, שהטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. מניעה פשוטה כוללת
תזונה נכונה ומתאימה, מיקום הכלוב במקום רגוע ורחוק ממקור חום / קור ישיר, תוספת ויטמינים וסידן בתקופת ההטלה והפסקת הרבייה בנקבות שהמצב חוזר אצלן יותר מפעם אחת.

אודות תוכיאינפו

השאר תגובה