דף הבית / מאמרים תוכים / רעלנים במזון

רעלנים במזון

שלום לכולם.
לאחר התייעצות עם כמה מגדלים מהגדולים בענף החלטתי לכתוב ולעניין אותכם במשהו חשוב השבוע הזמנתי אוכל מאחת מחברות הגדולות לשיווק מזון לציפורים, האמת שלא הייתי בבית אך כאשר הגעתי הביתה מצאתי שקים נגועים בחיפושיות (חדקיות).התקשרתי לחברה וביקשתי שיטפלו בכך.
התשובה הייתה חיובית ואכן השקים נלקחו וקיבלתי חדשים.
עד היום לא קניתי אצל משווקי המזון אלה בניתי לי הרקב מזון על ידי עצמי ממקורות אחרים הרבה יותר זולים וטיפלתי בו בעצמי(חיטוי).
ברצוני לשתף אותכם במאמר בנושא טוקסינים במזון (רעלנים במזון ) בארץ על מנת להגדיל את המודעות לחשיבות המזון והצורך בשמירתו .אני סבור שאל ידי כך נגיעה לתוצאות גבוהות יותר ותחלואה נמוכה יותר.
וכמובן מטרתי לגרום לכך שמשווקי המזון אשר מייבאים מזון התחייבו לעמוד בקריטריונים כמו בענף העופות והחלב בארץ,מה שלא נעשה עד היום.

הקדמה
בינואר השנה היו שתי תופעות תזונתיות, על סף "קטסטרופה" שהדליקו נורות אדומות ברחבי העולם:
דווח על חיטה קנדית נגועה ברעלן הקרצינוגני טוקסין  ששווק ליצרני הפסטה האיטלקיתועבר את מחסומי הביקורת של מעבדות משרד החקלאות(הארץ).

פרשת מזון הכלבים הנגוע באפלטוקסינים  שגרם למוות מאות כלבים בארה"ב וב 29 מדינות.
המזון במותג נוטראנגטס  FEEDSTUFFS נוספות ודווח על החזרת המזון בעיתון

שווק בישראל ע"י כצ"ט והחזרתו לחברה מתבצעת בימים אלו לאחר פגיעה קשה בכלבי מחמד וכלבי שמירה ברחבי ישראל.

במאמר זה תמצתנו חומר מסקירת הספרות שבוצעה ע"י טל דרורי, סטודנטית שנה ד' במגמתביוטכנולגיה באוניברסיטת הנגב (העבודה בוצעה תחת פיקוחו ובהנחייתו של אליעזר סמולר במסגרת תפקידה כאחראית על נושא בדיקות רעלנים במעבדה). למעבדתנו רצון עז לתרום להקטנת הנזקים הנגרמים לבעלי החיים ולאדם הניזון מתוצרתם בשל אספקת מזון לקוי ובכך לסייע למגדלים השונים ולחקלאות ישראל.
הרשויות בארץ, יצרני ויבואני המספוא מחויבים להשתמש במספוא נקי ובטוח שעבר את מסננת משרד החקלאות והבריאות

מבוא
מיקוטוקסינים הינם  רעלנים המיוצרים ע"י עובשים. עובשים אלו הינם סוגים שונים של (mycotoxins)  פטריות הגדלות על גבי היבולים בשדה, במהלך הטיפול ביבול ובזמן האחסון, הרעלנים המיוצרים על ידם אך עלולים לגרום לתופעות חמורות בבעלי החיים.
ppm,bpm נימצאים בכמויות קטנות במזון ,מיקוטוקסינים גורמים להפסדים כלכליים בחקלאות בגלל השפעתם על תנובת משק החי, אובדן יבולים ועלויות הכרוכות במניעת התפתחות מיקוטוקסינים.
לעיתים מיקוטוקסינים נמצאים בריכוזים גבוהים דיי בכדי לגרום להפסדים גדולים הנובעים מבריאות ותפקוד בעלי החיים.
לרוב מיקוטוקסינים נמצאים בריכוזים נמוכים אך בעת אינטראקציה עם עקות, תנאי סביבה קשים או שילוב מספר מיקוטוקסינים יחד השפעתם מחמירה.
לתופעות אלו השפעה כלכלית גדולה למגדלים,ההשפעות התת קליניות הינן בעלות  חשיבות כלכלית גדולה יותר מאשר ההשפעות האקוטיות.

גידול .
Penicillium ו Fusarium, Aspergillus : סוגי הפטריות העיקריות מייצרות המיקוטוקסינים הן העובש וייצור המיקוטוקסינים תלוי בחשיפה לתנאי מזג אויר קיצוניים הגורמים למצב עקה של הצמח, בתנאי אחסון לא מתאימים כגון רטיבות בעת אחסון המזון, באיכות מזון נמוכה ובתנאי האכלה לקויים.

באופן כללי תנאי הסביבה הכוללים פגעי חום, לחות גבוהה וחרקים גורמים למצב עקה בצמח ולרגישות גבוהה יותר של הצמח שבשדה לזיהום ע"י מיקוטוקסינים.
העובשים השונים גדלים בטווח טמפרטורה של  אך תנאי סביבה המעניקים יתרון לסוג עובש זה 22-87% וטווח לחות יחסית 4-8  pH  טווח , 10-40° C  נמצא לרוב במקומות אחסון ואילו את עובש ה- Penicilliumו-  Aspergillus או אחר, לכן את העובשים נמצא בדרך כלל בשדה. נתון כי בכל העולם כ 25% Fusarium מהיבולים מזדהמים במיקוטוקסינים מידי שנה.

החשיפה למיקוטוקסינים נגרמת לרוב עקב אכילת מזון נגוע. השפעות המיקוטוקסינים נגרמות ע"י שלושה מנגנונים עיקריים:
(1) שינוי בתכולת נוטריינטים במזון, בספיגת הנוטריינטים ובמטבוליזם.

(2) השפעה על המערכת האנדוקרינית והאקסוקרינית.

(3) דיכוי מערכת החיסון. השפעות אלו נקראות בשםמיקוטוקסיקוזיס(סmycotoxicoses)
והן באות לידי ביטוי כמגוון רחב של תגובות פתולוגיות בבע"ח:

פגיעה קשה בכבד ובכליות, השפעות על מערכת העצבים המרכזית, השפעות אסטרוגניות ועוד. חלק מהסימפטומים הנראים בעת מיקוטוקסיקוזיס הינם סימפטומים משניים, הנגרמים ע"י מחלות אופורטוניסטיות המנצלות את דיכוי מערכת החיסון שנגרם עקב החשיפה למיקוטוקסינים. בנוסף, בע"ח ניזונים לרוב מתערובת מזונות ומכיוון שעובשים מייצרים קשת של מיקוטוקסינים, אזי אינטראקציות בין מיקוטוקסינים שונים אפשרית בהחלט ואף עלולה להיות חריפה יותר.
כתוצאה מריבוי גורמים משפיעים, התקדמות ומגוון הסימפטומים מבלבלים וגורמים לקושי בדיאגנוזה.
למרות הקושי בדיאגנוזה, מיקוטוקסינים צריכים להילקח בחשבון כגורם אפשרי לבעיות בריאות ותנובה כאשר סימפטומים כאלו קיימים ובעיות אלו לא משויכות לגורמים אופייניים אחרים.

אפלאטוקסין:

האפלאטוקסינים הינם משפחה רעילה במיוחד, מוטגנית וקרצינוגנית (גורמת סרטן) המיוצרת ע"י   זיהום  באפלאטוקסין של תירס, בוטנים, אגוזים, ..Aspergills parasiticus ו Aspergillus flavus גרעיני כותנה וסחורות נוספות הינה בעיה מתמשכת בעולם כולו
המחמירה בתנאי בצורת וטמפרטורות גבוהות.

בע"ח צעירים ועדרי רבייה הם הרגישים ביותר לרעלן.

התסמינים הקליניים של אפלאטוקסיקוזיס ( השפעות הנגרמות מאפלאטוקסי) הינם רבים ומאוד מגוונים.
אפלאטוקסיקוזיס אקוטי ביונקים מאופיין בדיכאון, עצבנות, חוסר תיאבון, כאבי בטן, שלשול, צניחה רקטלית, חוסר שליטה בשרירים, פרווה נוקשה, כבד מוגדל (חיוור ושמן) ומוות.
סימפטומים של אפלאטוקסיקוזיס מחשיפה כרונית מתאפיין בבע"ח בירידת יעילות ההזנה ותנובת החלב או מספר הביצים, תיאבון ירוד,ירידה בגידול, בעיות פוריות, החלשת מערכת החיסון, גידולים, נזק לכבד ולכליות, צהבת אנמיה ופגיעה במטבוליזם,ומופיע בחלב תוך כמה M1 מופרש לחלב של פרות חולבות בעיקר בצורת אפלאטוקסין B1 אפלאטוקסין שעות מרגע צריכת המזון המזוהם.
איכות החלב חוזרת למצבה הנורמאלי תוך יומיים עד שלושה ימים בחלב( לשימוש אדם) M1 קבע כי הרמה המותרת של אפלאטוקסין FDA  סילוק הזיהום מהמזון.
מרגע  בדומה לחלב, נמצא כי נגזרות האפלאטוקסין כאשר הוא קיים בריכוז ppb 0.5 היא גבוה מועברות גם לביצים ואף פוגעות באפרוחים הבוקעים מביצים אלו במערכת החיסון ותפקודה.

זארלינון:

) הינם מטבוליטים אסטרוגניים המיוצרים ע"י מספר מינים שלzearalenol)  וזארלינול (ZEN) זארלינון יצרן ה (Fusarium graminearum) פטריית הפוזאריום, כאשר פוזאריום גרמיניארום  העיקרי מבין מיני הפוזאריום השונים הוא גורם לריקבון בקלח ובגבעול בתירס.זארלינון נמצא בעיקר בתירס, אך ניתן למצוא אותו גם בחיטה, שעורה, שיבולת שועל , סורגום , סובין,שומשום, שחת ותחמיץ כוללים מזגאוויר חם בו רמת הלחות היא 22-25% ZEN התנאים הגורמים להחרפת הצטברות וקציר מאוחר.

DON vomitoxin 
רעלן השייך למשפחת הטריכוטצינים המיוצרים ע"י פטריית הפוזאריום,  כאשר עיקרי.מזג אוויר גשום או רטוב ולח בתקופת הפריחה מעודד   היינו יצרן fusarium  graminearum זיהום ע"י פוזאריום. בסורגום, שעורה, התוצאה הן ריקבון הקלח בתירס ושידפון בסורגום,סעורה,חיטה,סובין,שיבולת שועל ושיפון הרעלן נימצה בגרעיני דגנים שונים בכל העולם וכמותו יכולה עולה בזמן האחסון בלחות 22–25%

באופן כללי הסימנים המצביעים על הרעלת טריכוטצינים הינם ירידה במשקל, סירוב לאכול,הקאות,שלשול דמי, דלקת עור חמורה, דימומים, ירידה בתנובת הביצים (עופות), החלשת מערכת החיסון,הפלות ומוות.

:T-2

הינו רעלן השייך למשפחת הטריכוטצינים ומיוצר ע"י פטריית T-2 גם DONבדומה הפרזוריום  רעלן זה נימצא בדרך כלל בתירס שעורה חיטה דוחן זירעוני חריע ובתערובת מזונות רעלן זה הינו מיקוטוקסין בעל השפעה חזקה מאוד הקשורה לדלקת הקיבה והמעיים וגורם לסימפטומים של ירידה בצריכת מזון ופוריות נמוכה(בהתחשב בעופות בילבד) נמקים דימום ותמותה. השפעות שניצפו בעופות כללו נוצות במצב לא נורמלי טיב קליפה ירודה פצעים בפה וירידה במישקל נסוי 20(רעלן ppm  נקרא פומוניסין)

F. verticilloids   משפחת מיקוטוקסינים זו מיוצרת ע"י מינים שונים של פוזאריום, מין הפוזאריום (ידוע כמייצר את כמות F .proliferatum ) תוקף כל חלק בתירס, מין הפוזאריום  F .moniliforme בעברהפומוניסינים הגדולה ביותר.

עופות ככל הנראה, עמידים יותר לפומוניסין מאשר חזירים וסוסים. דרושות מנות גדולות יחסית בכדי 450ו-550 ppm לגרום להשפעות הניתנות למדידה. אפרוחים שהוזנו בריכוזי פומוניסין של במשך21י ום הראו ירידה בצריכת המזון .

רעלני פניציליום

אותם ניתן למצוא ,(Penicillum) ישנם רעלנים שונים המיוצרים ע"י מינים שונים של עובשי הפניציליום) רעלן זה נוצר גם ע"י פטריית OTA) A בדגנים, פולים יבשים ובוטנים עבשים. אורכאטוקסין האספרגילוס והוא גורם למחלות כליה ולאיבוד משקל בחזירים ובעופות, באלו האחרונים ההרעלה יכולה להוביל למוות, בנוסף נפגע טיב קליפת הביצה.
סימפטומים נוספים כוללים שלשול, שתיית מים מוגברת,שיתון והתייבשות. השפעת רעלן זה על מעלי גירה היא פחותה כיוון שהוא מתפרק במהירות בקיבה הינו רעלן מפריע לפעילות (Dicoumarol) הראשונה, אלא אם כן נצרך ע"י עגלים צעירים.
דיקומרול (pr)toxin והתוצאה היינה סינדרום של דימום. בנוסף לרעלנים אלו ידועים גם הרעלנים K ויטמין.
רעלני הפניציליום לא נחקרו בצורה מקיפה ולכן יש מעט מידע עליהם ועל אופי Patulin ו- פאטולין פגיעתם בבע"ח השונים.

סיכום
למיקוטוקסינים  השפעה ברורה על בריאות בעליה חיים ועל התמורה הכלכלית המושגת מגידול בעלי חיי במשק היצרני וחשוב למנוע את כניסתם למזון. היווצרות המיקוטוקסינים מתרחשת בשדה ובזמן האחסון. באחסון ניתן למנוע את גידול העובשים ע"י דרך אחסון נאותה המונעת את התפתחות התנאים הנוחים לעובשים אלו.
לדוגמא שמירה על רמות לחות וטמפרטורה נמוכים. יחד עם זאת המצאות העובש אינה מצביעה באופן מיידי על המצאות מיקוטוקסינים ולכן כדאי לאבחן זאת בצורה מעבדתית.

בעת דיגום חשוב לקחת דגימה מייצגת ובכמות מספיקה כיוון שהמיקוטוקסינים אינם מפוזרים באופן שווה במזון.

מיקוטוקסינים גורמים לתופעות כרוניות ואקוטיות ואף למוות בבע"ח, ולכן בכדי למנוע נזקים בריאותיים וכלכליים חשוב לעקוב אחר רמות המיקוטוקסינים במזון המוגש לבעלי החיים במשק.

. התקן הישראלי לרמת רעלנים מותרת במספוא.

(ppb) שם הרעלן כמות מותרת בחלקי ביליון

20 Aflatoxin אפלאטוקסין ב

1000 Deoxynivalenol דון

100 Diacetoxycipenol- דאס

אוכראטוקסין-300

100- טי 2

כותבי המאמר וזכויות:
טל דרורי
אליעזר סמולר
אתר: http://www.foragelab.co.il

אודות תוכיאינפו

השאר תגובה

Unfortunately, your license verification failed because of this reason: License is not installed yet or corrupted.