ד"ר עדי גנץ – ( DVM, MSc, DVSc, DABVP (avian
הסקירה הבאה עוסקת במבנה ותפקוד מערכת העיכול של תוכים.
חלקי המערכת (מקדימה לכיוון האחורי) הם:
מקור
- חלל הפה, הלשון והלוע
- הוושט הצווארי
- הזפק
- הוושט החזי
- קיבת הבלוטות
- קיבת השרירים
- הכבד
- הלבלב
- המעי הדק
- המעיים העיוורים (צקות)
- המעי הגס
- הביב
המקור:
לתוכיים מקור חזק במיוחד, אשר מאפשר להם להתגבר על מיני מזון קשים כגון פרות ואגוזים מסוימים. לצד חוזקו, המקור עדין
מאוד ובקצהו מסתיימים סיבי עצב רבים. שבר, אפילו זעיר, בקצה המקור העליון צפוי לגרום לכאב עז, וירידה משמעותית באכילה.
אין לקטום מקורים בעזרת "קאטר", ובכלל כל פעולה מעין זו עדיף שתעשה ע"י וטרינר מנוסה ברפואת ציפורים.
למקור התוכי ציפוי חלק של קרטין (בדומה לציפורניים בבני אדם). חומר זה מיוצר ללא הפסקה במהלך חיי התוכי, ומאידך נשחק בזמן
השימוש במקור. תוכי שלא נושך חומרים קשים (כגון ענפים ובולי עץ) איננו שוחק את הקרטין, והתוצאה היא מראה לא יפה ("מתקלף") של
המקור. ברוב המקרים זו בעיה אסתטית בלבד, אשר וטרינר מנוסה יכול בקלות להעלים. הרגילו את התוכי שלכם לנשוך ולשחק עם בולי עץ
טבעי לא מעובד כגון אורן, עצי פרי שונים (תפוח, שזיף, שקד…) או היביסקוס.
לפעמים גוזלי תוכי בוקעים עם עיוות בצורת המקור, או שעיוות כזה מתפתח במהלך גדילתם. הבאה מוקדמת של גוזל כזה לאבחון וטיפול
תבטיח את הסיכוי המכסימלי לתיקון המצב. מומלץ לא להרבות פרטים עם מומים מעין אלו.
מריבות בין תוכיים לעיתים קרובות מסתיימות בנזק חמור למקור של אחד הצדדים, בייחוד כאשר מדובר במינים שונים – גדול וקטן.
כלובים המופרדים ע"י רשת אחת בלבד הם גורם שכיח לתאונות מעין אלו.
חלל הפה, הלשון והלוע:
לתוכיים חלל פה יחסית יבש, עם בלוטות רוק קטנות ופשוטות מפוזרות לאורכו. הלשון בשרנית, ובעלת יכולת לבצע תנועות מגוונות.
חוש הטעם של תוכיים מפותח יותר מאשר במיני עופות אחרים, ויכולתם לברור את המזונות האהובים עליהם מצוינת. תוכים אינם חשים ככל
הנראה בחריפות של מזונות כגון פלפלי צ'ילי, והנ"ל מהווים מקור טוב לקרוטנואידים (שהם מקור חשוב לוויטמין A). בתוכים שאינם מקבלים
מספיק ויטמין A במנה (למשל כאלה הניזונים בעיקר על גרעינים, בוטנים וזרעים) חלים שינויים ברירית חלל הפה ובלוטות הרוק, עד כדי
סתימת בלוטות הרוק ויצירת מורסות. האכלה בכופתיות מסחריות מונעת זאת!
מחלת הפפילומטוזיס, הנגרמת ע"י נגיפי הרפס, גורמת למעין גידולים "כרוביתיים" בחלל הפה, אשר מפריעים נאכילה, ועלולים לגרום חנק.
המחלה שכיחה בעיקר בתוכיים דרום אמריקאים.
הוושט הצווארי, הזפק, הוושט החזי:
הוושט הצווארי הוא מבנה צינורי, המתחיל בלוע ומסתיים בכניסה לזפק. הוושט הצווארי עובר בתוכיים מעט ימינה מקו האמצע.
הזפק הוא שק בצורה המזכירה מעט את האות S. לזפק יכולת להימתח, ותפקידו העיקרי הוא אגירת מזון. הזפק מפותח במיוחד
בגוזלים, וגדלו היחסי קטן יותר בבוגרים. גם לוושט וגם לזפק דופן דקה, אשר עלולה להיות מנוקבת בקלות עקב העברה לא זהירה של
צינור הזנה ו\או שימוש בצינור לא מתאים. נקב כזה גורם לדליפת מזון מתחת לעור ולזיהום חיידקי קשה כתוצאה מכך.
גורם שכיח נוסף לפגיעה בזפק הן כוויות הנוצרות עקב חימום יתר של המזון לגוזלים. יש להקפיד להאכיל גוזלים במזון המחומם לכ- 39
מעלות ולא יותר. חימום במיקרוגל איננו אחיד, ועלולים להיווצר "כיסים חמים" בתוך התערובת. תמיד יש לערבב היטב את המזון לפני
המדידה וההגשה. כאשר נוצרות כוויות, הן לרוב בחלק התחתי של הזפק. בימים הראשונים יתכן ותראה רק אדמומיות, אך עם הזמן, וכתלות
בחומרת הכוויה, ייווצר שם מקטע נמקי כהה, עד שבשלב מסוים תחל דליפה של מזון מבעד לחור. למרות המראה הלא סימפטי – לרוב אין
מדובר במקרה חירום. תוכיים אלו מטופלים באנטיביוטיקה ונגד פיטריות למשך מספר ימים, עד שמתבררים מימדי הנזק. בשלב זה ניתן
להאכילם כמויות קטנות יותר – יותר פעמים ביום. לאחר שברורים מימדי הנזק ניתן לתקן את החור בניתוח. ניסיון לנתח מוקדם מידי עלול
להסתיים בכישלון, ובצורך בניתוח חוזר.
גוזלי תוכים אמורים לרוקן את הזפק לחלוטין תוך 6 שעות או פחות. עיכוב בריקון הוא לעיתים קרובות סימן מוקדם לתחלואה.
אין זמן לאבד! פנו לווטרינר. הגורמים יכולים להיות רבים ומגוונים.
הוושט החזי מקשר בין הזפק לקיבת הבלוטות. בכניסה אליו יש שסתום, הנשלט ע"י שרירים. הוא עובר בקו האמצע, מעל הלב והכבד.
בעיות תנועתיות בוושט ובזפק שכיחות במחלת התרחבות קיבת הבלוטות (PDD), בהרעלת אבץ ועופרת, בזיהומים שונים ועוד.
אין להעתיק או לפרסם מאמר זה ללא רשות המפרסם