תוכים מידע ומכירות קהילות, מאמרים וייעוץ בנושא תוכים
חובבי ומגדלי תוכים יקרים,
אני שמח וגאה לספר לכם שמחקר חדש, אותו יזמתי בשנת 2005, והובלתי בשיתוף עם חוקרים מארה"ב ומישראל, הצליח סוף-סוף (לאחר 30 שנות חיפוש) לזהות את הגורם, העומד ככל הנראה מאחורי מחלת התרחבות קיבת הבלוטות (PDD). המאמר המלא עתיד להתפרסם בחודש אוגוסט בכתב העת המדעי Virology Journal, ויהיה זמין לכולם באינטרנט. המחקר יוצג על ידי וע"י Dr. Susan Clubb מארה"ב בכנס רופאי הציפורים (AAV) הקרוב, שיערך בחודש הבא בארה"ב.
רקע
מחלת ה PDD תוארה לראשונה בראשית שנות השבעים, בארות שיובאו מבוליביה לארה"ב ולגרמניה. המחלה מתבטאת בפגיעה במערכת העצבים של הציפור, בייחוד בעצבים האחראים על תנועתיות מערכת העיכול, אך גם במוח, בחוט השדרה ובעצבים היקפיים אחרים. סימני המחלה הקלאסיים הם אבדן משקל ניכר, העברת מזון לא מעוכל בלשלשת, פליטות\הקאות. חלק מהציפורים מראות (בנוסף או במקום סימני מע' העיכול) מופע עצבי, שיכול לכלול חוסר יציבות על הרגליים, סיבובי ראש, עוויתות ועוד. ברוב המכריע של המקרים מחלת ה- PDD גורמת למוות של הציפור החולה, אף כי טיפול אנטי-דלקתי יכול לדחות זאת.
מחלת ה- PDD דווחה עד היום בלמעלה מ-50 מיני תוכים וב- 4 יבשות לפחות. סימני מחלה דומים דווחו גם בנציגים של מספר סדרות אחרות של עופות (ציפורי שיר, מגלנים, בז נודד, אווזי ברנטה קנדית ועוד). בישראל נחשדו יחסית מעט מקרים, עד שנת 2004, אז אירעה התפרצות גדולה בבית גידול בטיפולו של ד”ר אורי בנדהיים (תואר ע"י ד"ר לובלין וחובריו בירחון "רפואה וטרינרית"). מאז ועד היום המחלה קיימת בישראל בצורה ספורדית, ומקרים חדשים ממשיכים להתגלות כל העת. במשך שנים ארוכות הצטברו עדויות לפיהן מחלת ה PDD מדבקת, ונגרמת כנראה ע"י נגיף (וירוס), למרות זאת, יותר מ- 30 שנות מחקר לא הצליחו לזהות את הנגיף, ולכן אבחנת המחלה הייתה תלויה לחלוטין בלקיחת ביופסיות זפק (כרוך בתהליך ניתוחי, ובעל רגישות בינונית לאבחון המחלה) או בבדיקה פתו-היסטולוגית לאחר המוות. אני שמח לבשר לכם, שמציאות זו צפויה להשתנות בעתיד הקרוב. במחקר הנוכחי התקיים שיתוף פעולה בין חוקרים מארה"ב ומישראל. בנוסף אלי, השתתפו בחלק הישראלי של המחקר ד"ר אבישי לובלין, ד"ר שרה מכאני וד"ר יגאל פרנושי מהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון. בצד האמריקאי הובל המחקר ע"י Dr. Amy Kistler, פוסטדוקטורנטית במעבדות של Dr. Joseph DeRisi ו- Dr. Don Ganem מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. השתתפה גם Dr. Susan Clubb, מומחית אמריקאית ידועה ברפואת תוכים. את רשימת החוקרים המלאה תוכלו למצוא בקישור המצורף בסוף.
עיקרי המחקר
איסוף הדגימות התבצע בו זמנית בישראל ובארה"ב. בשני המקומות נאספו דגימות מתוכים חולים ב- PDD, וכאלו שאינם חולים במחלה. מדגימות הרקמה, שנאספו (ביופסיות או דגימות מתוכים מתים), הופק RNA, אשר נשלח לאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. שם נבדקו הדגימות ע"י טכנולוגיות, שהן ממש בחזית המחקר הגנטי. הראשונה היא אמצעי הקרוי "virochip”, אשר כולל על גביו רצפי דנ"א קצרים, המייצגים מקטעים שמורים של כל הנגיפים הידועים לאנושות (סה"כ כ- 20 אלף מקטעי DNA !). כאשר משרים דגימה המכילה רצף של נגיף עם אמצעי זה, מתקיימת קשירה ספציפית בין רצפים של נגיף המצוי בדגימה, ובין הרצפים המשלימים – המודפסים ע"ג ה Virochip. סורק מיוחד קורא את דגם הקשירה ותוכנת מחשב מנתחת אותה. התוצאה היא שאפשר בבת אחת לבדוק דגימה כלשהי לכל הנגיפים הידועים לנו, וגם לנגיפים דומים להם. טכנולוגיה זו הביאה בעבר לזיהוי נגיף ה- SARS, ובמקרה שלנו לזיהוי הראשוני של הנגיפים החדשים.
הטכנולוגיה השנייה בה נעשה שימוש כוללת מכשיר לקביעת רצף מתוצרת Solexa, אשר מסוגל לבצע מיליוני קביעות רצף חומצת גרעין בהפעלה אחת. שימוש במכשיר זה, בשילוב עם טכנולוגיות שגרתיות יותר, הביא לקביעת רצף ה- RNA המלא של הנגיפים החדשים! לאחר מכן נעשה שימוש במידע על רצפי הנגיף כדי לפתח בדיקת PCR פשוטה (בדומה לאלו המשמשות לזיהוי גורמי מחלה אחרים בתוכים), ולבדיקה של דגימות נוספות.
התוצאות
המחקר שלו גילה קבוצת נגיפים חדשה לגמרי ממשפחת נגיפי ה- Borna. נגיפים ממשפחה זו מוכרים כגורמי מחלות עצביות בעיקר בסוסים ובכבשים, אך הנגיפים שאנו מצאנו וכינינו Avian Borna Viruses (ABV) דומים לנגיפים של חיות המשק רק בכ- 64% מרצף ה- RNA. נגיפי הבורנה החדשים (5 טיפוסים שונים) נמצאו בכ- 70% מהציפורים החולות שנבדקו, ואף לא בציפור בריאה אחת! בדיקה סטטיסטית הראתה קשר חזק ביותר בין קיום המחלה ובין מציאות הנגיף. עובדה זו, יחד עם כך כי מדובר בדגימות משתי יבשות שונות ומרוחקות, הופכת את הנגיפים החדשים לחשודים העיקריים בגרימת מחלת ה- PDD.
המחקר כולל את תיאור הרצף המלא של אחד הנגיפים, ו- 15 רצפים חלקיים של נגיפים נוספים מהקבוצה.
המשמעות והעתיד
מחקר זה הוא סיומו של פרק ארוך בו לא ידענו את זהות הנגיף, אך גם תחילתו של פרק בו נצטרך ללמוד עוד הרבה על נגיפי הבורנה החדשים. נצטרך למשל לברר איזה סוג של דגימות (דם, לשלשת וכו') עדיף לשלוח למעבדה, ועוד פרטים רבים מאוד, למשל על דרכי ההדבקה בנגיף. בדיקת PCR קיימת כבר היום, וסביר, שתהיה זמינה לציבור הרחב תוך זמן לא רב. כיוון שמדובר בנגיף בעל מעטפת, ואלו בד"כ אינם עמידים במיוחד בסביבה, אפשר להניח כי חומרי חיטוי רגילים יספיקו על מנת להשמידו, אולם סוגיה זו ואחרות צפויות להתברר באופן מדויק יותר בעתיד. אני מתכוון, לצד עבודתי כווטרינר פרטי מומחה לציפורים, להמשיך במחקר באופן שוטף, ולתרום ככל יכולתי למלחמה כנגד נגיפי ה PDD ומחלות ציפורים אחרות.
מילת סיום אישית ובקשה
קשה לתאר את ההתרגשות ותחושת הסיפוק שאני חש היום, לקראת פרסום תוצאות המחקר. במשך זמן ארוך, וגם כיום, היה פרויקט ה- PDD לתחום העניין המחקרי העיקרי שלי. מעין דיבוק אם תרצו. לא בכל יום זוכה אדם להגשמה כזו של חלום. את המחקר הזה התחלתי אני לבדי ביום אחד של אוגוסט 2005, מצויד רק בהחלטה נחושה וטיפה של חוצפה ישראלית. יצרתי את הקשרים הנכונים ולאט לאט כדור השלג הזה צבר תאוצה עד שהגיע לאן שהגיע. בדרך הצטרפו שותפים נוספים, אשר הביאו הרבה מאוד ידע ואפשרויות מימוש למחקר הזה. אני מודה לכולם ומברך אותם על ההישג הגדול הזה!
אנו זקוקים לדגימות נוספות! אנא, אם ידוע לכם על ציפורים חולות במחלה, צרו עמי קשר דרך המרפאה (09-9572267). אם יש באפשרותכם לתרום למחקר בדרכים אחרות – גם זה יתקבל בברכה. עם סיום שלב זה של המחקר, אנו ממשיכים מיד עם מחקר המשך, ולכן עזרתכם חשובה ואקטואלית!
*
את ההודעה לעיתונות מטעם אוניברסיטת קליפורניה תוכלו למצוא מהיום תחת:
http://www.universityofcalifornia.edu/news/article/18309
המאמר המלא התפרסם היום (31 ביולי 2008) וזמין להורדה בכתובת:
http://www.virologyj.com/content/pdf/1743-422x-5-88.pdf
בברכה
ד"ר עדי גנץ DVM, MSc, DVSc, DABVP-avian
מומחה לרפואת ציפורים
התמחות ברפואת חיות אקזוטיות
