איך התחיל כל הסיפור כבר כתבנו פעם כאן.
התוכונית הראשונה שלנו הידועה בכינוייה סבתא רבא עדיין חיה ואפילו נראית לא רע לגילה המופלג (לפחות בת 7 וחצי).
מלהקת הפיצ'פייסים היפיפייה שלנו החלטנו בצער רב להיפרד בגלל הרעש וכרגע יש לנו תוכונים, קוקוטיילים, קקריקים, מזמרים, בורקסים וכמה פינקים בנגלז שנדחפו איכשהו.
בית הגידול שלנו מתנהל כמשק סגור לחלוטין, כלומר כל ההוצאות משולמות ממכירת גוזלים וכשנשאר עודף מנצלים אותו לציפורים חדשים או שיפורים בכלובים ובציוד.
קצת קשה לצלם כי היריעה שנמצאת מאחורי הכלובים מכניסה אור אבל אני מקווה שהתמונות יצאו מספיק ברורות. ליד כל תמונה הוספתי קצת הסברים. נשמח לשמוע תגובות, הערות, הצעות וגם ביקורת (בונה כמובן
תהנו...
