
ויניב, כפי שדקל אמר אתה די נראה לי מקובע על הרעיון, גם אני ככה, כשאני מקובעת על משהו מה שאחרים אומרים לי זה נשמע לי כמו דיבורי סרק. רק אחרי שאני פותחת את הראש ומנסה להבין קצת מעל הכתפיים ולהבין למה הם אומרים לי את מה שהם אומרים אני מזדהה איתם.
תאמין לי שלא שווה לך לסבול את השריטה פה שריטה שם, או את החליקה פה חליקה שם רק כדי להיות נייד. (אחרי שריטה, ואחרי חליקה זה עלול להיות משהו הרבה יותר רציני) אני מבינה אותך ויודעת שזה בעייתי כשאין לך אפשרות להיות נייד (כאחת שהייתה עד לא מזמן בגיל) גם אני שקלתי בהתחלה לעשות רישיון לאופנוע (כן כן.. אפילו שאני בת והכל חירפן אותי הקטע שאני לא ניידת) אבל הצלחתי מהר מאוד לשנות את דעתי אחרי שהבנתי מה כרוך בזה (בידיוק מה שהחברים פה אמרו לך), והנה חיכיתי קצת. התחלתי בגיל 16.5 ללמוד נהיגה, והיום כשאני בת 17 ו-4 חודשים אני בעלת רישיון נהיגה לאוטו.
בזמן הזה שלא הייתי ניידת, אח שלי וההורים שלי היו עוזרים לי להתנייד, ואם זה ללכת למסיבה או מקומות רחוקים אז פעם הורה אחד של חברה מסיע, פעם הורה שני, פעם הורה שלישי. מתחלקים.
אני אומרת לך מכל הלב אל תיקח את הסיכון, תחשוב גם על אמא שלך שלא תהיה שלמה ושקטה כל פעם שאתה תצא עם האופנוע..
אחרי הכל אתה זה שמחליט, אבל תנסה באמת לפתוח קצת את הראש ולהבין למה אנחנו אומרים מה שאנחנו אומרים.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה




