למשי היה בעיה בעיכול לצערי טיפול וטרינרי לא עזר לו.. אני לא אוציא כאן את המירמור והכעס שלי כלפי וטרינרים מסויימים
במילא זה לא יחזיר אותו..
אני לא מאחלת לאף אחד כזה צער וכאב.. תחושת חוסר אונים..
לראות בעל חיים שאהבת והשקעת וטיפחת סובל ונעלם לך ואתה לא יכול לעשות כלום לעזור לו..
לפחות הסבל שלו נגמר
אולי ישמע הזוי לכמה אנשים פה שבוכים על תרנגול.. אבל משי היה חכם והיה לו אופי כובש..
הוא בא כשקראו בשמו, הוא היה עושה לי השכמה פרטיתכל בוקר עומד ליד הדלת וצועק עד שאני קמה..
כשהוא לא הרגיש טוב ולא יכל לצעוק הוא פשוט ישב ליד הדלת וחיכה שאני אצא וארים אותו..
הוא אהב שמרימים אותו על הידיים והיה שם את הצוואר שלו סביב הצוואר שלי כאילו מחבק..
הוא אהב ליטופים וכעס כשנעדרנו לזמן ממושך.. היה מחכה מול הדלת וכשחזרנו היה צועק ומתנפח..
הוא היה מתמסר כשגזרנו ושייפנו לו ציפורניים ומקור.. היה משוגע על הגרביים הקטנות שעשינו לו שלא יהיה לו קר ברגליים
ייקח לי נצח לתאר במילים את כל הפרטים הקטנים בו שאהבנו כל כך.. כמה הוא הצחיק אותנו.. את כולם
וכמה הוא חסר..
http://www.youtube.com/watch?v=53htXvKDbdk
