ברוכים הבאים לקהילת תוכי אינפו. מערכת הפורומום זמינה לקריאה בלבד. לדיונים הנכם מוזמנים לקבוצת הפייסבוק:
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.

לכבוד שבוע הספר (שמשום מה השנה הפך לחודש הספר) .

פורום בו כולנו מדברים על הכל חופשי.

מנהל: מפקחים

שלח תגובה
סמל אישי של משתמש
Guello
בקיעה
בקיעה
הודעות: 411
הצטרף: 26 מרץ 2008 16:41
שם פרטי:: רז
מיקום: Florida, Miami

לכבוד שבוע הספר (שמשום מה השנה הפך לחודש הספר) .

שליחה על ידי Guello »

מה שלומכם יקיריי ?

לכבוד שבוע הספר , חשבתי שיהיה נחמד אם כל אחד מאיתנו
יישתף את כולם בחוויית הקריאה האחרונה שלו .
ספרו על הספר האחרון שקראתם (או לחילופין אחד שממש עשה לכם טוב , גם אם איננו האחרון) ,
ונסו להמליץ לשאר הגולשים עליו . BookRepport , אם תרצו .

בהמשך תגובתכם , שתפו על ספר שברצונכם לקרוא , אך עוד לא הזדמן לכם .
ספרו גם איך שמעתם על אותו הספר והאם מישהו המליץ לכם עליו ...


"אני קורא , , ,
משמע אני קיים"


תמונה
תמונה
רז נ.
מומחה להסברים מסורבלים ופתרונות לא טריוויאלים לשאלות פרובלמטיות
אשר לא ייתרמו במישרין או בעקיפין למצב הביטחוני בארץ .
סמל אישי של משתמש
אווה
פוקח עיניים
פוקח עיניים
הודעות: 1241
הצטרף: 29 אוקטובר 2007 14:02

Re: לכבוד שבוע הספר (שמשום מה השנה הפך לחודש הספר) .

שליחה על ידי אווה »

רז רעיון מצויין.ואני קופצת בראש התור (כרגילתמונהתמונה) אפילו עם כמה המלצות.
ראשית ברצוני להמליץ על ספר מדהים ומרגש שכתב חאלד חוסייני, מי שכתב את רודפי העפיפונים, גם מומלץ בחום,
ושמו אלף שמשות זוהרות. הסיפור הוא סיפורן של שתי נשים אפגניות שמוצג על רקע תהפוכות הפוליטיות ההרסניות שעוברות על אפגניסטן. כשמתחילים לקרוא, קשה להניח את הספר בצד, ולעשות דברים אחרים.

הספר השני של אורלי קראוס-ויינר: דיוקן הונגרי. סיפור של קורות משפחה, עברה במשך שלושים שנה, והסוד שיכולה להציל חיים. גם קוראים בנשימה עצורה.

עוד ספר בהמלצתי של לורה פיצגרלד: רעלה של ורדים. סיפורה של אישה צעירה, שמשאירה מאחוריה חיים ומשפחה, כדי לצאת לחופש מאירן אחרי המהפכה של האייטולה הומייני.

ולאלה שאוהבים ספרי מתח ממליצה על ספרו של ג'פרי ארצ'ר: תמונה כוזבת. גיגולו של תמונה של ואן גוך, שהקורא יוצא בעיקבותיו ללונדון, טוקיו, בוקרשט וניו יורק.הסיפור עוצר נשימה וסוחף, כמו יתר הספרים של ארצ'ר.
אשמח לשמוע תגובות ממי שיקרא אחד הספרים, בתקווה שתהנו כי אני מאוד מאוד נהניתי. תמונה
תמונה
סמל אישי של משתמש
kenig1982
בקיעה
בקיעה
הודעות: 146
הצטרף: 12 מאי 2008 14:25
שם פרטי:: יעקב
מיקום: רבבה

Re: לכבוד שבוע הספר (שמשום מה השנה הפך לחודש הספר) .

שליחה על ידי kenig1982 »


ספר מומלץ בחום!!!

סיפור מחמם לב ובלתי נשכח על משפחה ועל הכלב השובב להפליא שלימד אותם מה באמת חשוב בחיים. ג'ון וג'ני היו רק בתחילת חייהם המשותפים. הם היו צעירים ומאוהבים וחיו חיים נטו
לי דאגות בביתם הקטן. ואז הם הכניסו לביתם את מארלי, כדור צמר לבנבן, קטן ותוסס בדמות גור של לברדור ריטריבר.
מארלי גדל במהירות והיה לכלב גדול ושובב מאין כמותו. הוא ריסק דלתות רשת כדי לעבור דרכן, חפר לעצמו מעבר דרך קירות גבס, גנב בגדים תחתונים של נשים, ואכל כמעט כל דבר שהצליח להכניס לפיו, כולל ספות ותכשיטים יקרים. בית-הספר למשמעת ותרופות הרגעה לא הועילו.

ולמרות זאת, לבו של מארלי היה טהור. אהבתו, מסירותו ונאמנותו לא ידעו גבולות. מארלי חלק עם בני הזוג את שמחתם בהריון הראשון ואת שברון לבם בעקבות ההפלה. הוא היה שם כשהתינוקות נולדו סופסוף וכשזעקותיה של נערה בת שבע-עשרה שנפלה קורבן לדקירה הדהדו בחשכת הלילה. מארלי הצליח תמיד - תוך כדי השלטת תוהו ובוהו מסביב - לשבות את לב כולם. אהבה בלא תנאי, כפי שג'ון וג'ני נוכחו לדעת, באה בכל מיני צורות.
ג'ון גרוגן הוא בעל טור בעיתון פילדלפיה אינקווייררולשעבר העורך הראשי של המגזין לגננות אורגנית. בעבר שימש כבעל טור בעיתונים שונים במישיגן ובפלורידה. עבודתו זיכתה אותו בפרסים רבים, ביניהם הפרס לעיתונות צרכנית מטעם מועדון העיתונות הלאומי. הוא מתגורר על גבעה מיוערת בפנסילבניה, עם אשתו ג'ני ושלושת ילדיהם.
מארלי ואני חיים ואהבה עם הכלב הכי שובב בעולם מאת: ג'ון גרוגן, תרגום מאנגלית: אראלה טלנברג לרר, מספר עמודים: 312.

תמונה
יעקב קניג
תמונהתמונהתמונה
סמל אישי של משתמש
uzibu
ניצוי מלא
ניצוי מלא
הודעות: 9688
הצטרף: 23 אוקטובר 2007 13:03
אזור מכירה: מרכז
שם פרטי:: עוזי
מיקום: פ"ת
איש קשר:

Re: לכבוד שבוע הספר (שמשום מה השנה הפך לחודש הספר) .

שליחה על ידי uzibu »

היי אחלה אשכול.. למה פיספסתי אותו?

ספר אחרון: מלך החומוס ומלכת האמבטיה, אילן הייטנר (מחבר "חוכמת הבייגלה"). ספר פשוט ענק!
לפני זה קראתי את חיי מלאך מאת גיל הראבן ואת באדולינה של גבי ניצן.
אדם שיודע שאינו יודע, יודע יותר מאדם שיודע אך אינו יודע שיודע.
UziDesign
** פרטי עוזר לאחד, ע"ג הפורום לכל אחד **
שלח תגובה

חזור אל “דיבורים כמו חול ואין מה לאכול”