אז ככה, אתמול 19.3.11, אני ואלמוגי מהפורום הלכנו למופע של הטין איינג'לס.(אלמוג באה לישון אצלי יום שישי וביום שבת הלכנו להופעה) הטין איינג'לס למי שלא מכיר הם להקה ארגנטינאית.. בעצם יש סדרה שנקראת כמעט מלאכים.. ובתוך הסדרה יש להקה של 5 חברים.. 3 בנים ו-2 בנות שנקראת Teen Angels. האמת שעל חלק מהשחקנים שם אני עוקבת כבר כמה שנים טובות.. אבל על הלהקה עצמה ועל הסדרה עצמה אני עוקבת כ-4 שנים+ אפילו. מעריצה מכל הלב, מושבעת ומטורפת וכן, גם קונה דברים שלהם.. כמו שאתם בטח זוכרים.. כל החדר שלי זה הם. על הקירות, על הדלת, במגירות, אבל זה לא משנה עכשיו.
הלכנו אתמול לא להופעה אחת אלא ל-3!!! בעצם להכל כי היו 3 הופעות סה"כ (הם הופיעו פה רק יום אחד). נו מה.. זו הייתה הופעת פרידה.
בהופעה הראשונה היינו ממש קרובות איזה 2 מטר מהבמה.. הכנו מראש ל-2 שחקנים (בן ובת) שאנחנו מעריצות הכי הרבה חולצות.. עם תמונה מקדימה.. ומאחורה כתוב את השם של אותו שחקן ומתחת: Que nos volvamos a ver.. שזה שם של שיר שיש להם והפירוש שלו זה: שנתראה שוב.. את החולצות זרקנו לבמה (או יותר נכון אלמוגי התותחית זרקה אותם) ואיש מההפקה לקח אותן, ואנחנו בטוחות שזה הגיע אליהם תכף תבינו למה. אז בקיצור בהופעה הראשונה ממש נהננו... אחר כך יצאנו מהאולם על מנת לחכות להופעה הבאה.. (אגב ההופעות היו בהיכל נוקיה) על הדרך החלטנו שאנחנו רוצות להטעין את הבטריה של המצלמה.. אז חיפשנו שקע בכל מקום אפשרי.. עד שמצאנו למעלה מקום "די נטוש"
והיה מן דוכן של פופקורן וקולה (אתם יודעים אלה שעוברים בהופעה ושואלים אם מישהו רוצה פופקורן או תפוח מסוכר) והיה שם שקע. העובדת שם התייחסה אלינו ממש לא יפה.. אולי בגלל שהייתה לחוצה. אבל עדיין, קצת פרופורציות.. רציתי להיכנס עם אלמוג להטעין והיא אמרה: לא. רק מישהי אחת.. אז אמרתי לאלמוג: הנה קחי את הדברים שלי והעובדת אמרה: נו מהררר נו מהרר אני לא רוצה שתהיי פה! רק היה חסר שהיא תביא לי איזה כאפה כדי להעיף אותי משם.. בקיצור.. הבאתי לאמוג את המטען שלי ואת ה"כבל" של המטען.. שבסוף התברר שלקחתי בטעות את ה- USB 
אז לא יכלתי להטעין את הבטריה..חיכינו שהבטריה של אלמוג תיטען והלכנו לעשות סיבוב.. מצאנו בקומה אחת דוכן נטוש לגמרייי וממש מלוכלך אבל היה שם שקע.. ואלמוגי אמרה משפט נכון: שתי סתומות.. היינו באות לפה במקום לספוג את כל זה.. אחר כך הבנתי שגם לי וגם לאלמוגי יש מצלמה של קנון אז הכבל שלה התאים למטען שלי והטענתי את הבטריה שלי. אנחנו מחכות שהבטריה תיטען ופתאום מופיע מאבטח בשחור (אלו שבשחור זה בד"כ המאבטחים של השחקנים) ובתקווה להגשים את החלום שלנו ולפגוש אותם הלכתי לעקוב אחריו.. אבל לא השגתי כלום =/ נכנסו להופעה השניה.. VIP שורה 9. היה נחמד חוץ מאיזו מישהי שלא הפסיקה לצרוח לי באוזן.. וביקשתי ממנה להפסיק אבל היא עם כל ההתלהבות: מצטערת.. אעאעאעאעעעעעע פיטררררררררר (שם של שחקן משם) ופשוט לא הפסיקה לצעוק אז די סבלתי בגללה. אבל חוץ מזה היה בסדר. בתחילת ההופעה השניה המאבטחים כל הזמן צעקו לילדים לרדת מהכיסאות עד ש-20 דקות אחרי זה הם הבינו שלא הולך להם ושחררו.
סיימנו את ההופעה השנייה.. יצאנו מהיכל נוקיה.. ישבנו ב"קפה קפה" כדי לאכול כי היינו ממש רעבות. ואז חזרנו להיכל נוקיה לקחת את הכרטיס שלנו להופעה של 8. היה איזה שהוא בלבול כי הנפיקו כרטיסים זהים. (VIP שורה 5 כיסאות 3-4).. זאת שהייתה בקבלה לא מצאה את הכרטיסים שלנו ונתנה לנו כרטיסים שעליהם היא כתבה את הפרטים בעט. איך שהגענו למקום שלנו ראינו שם 2 בנות שכבר ישבו. הבנו שמשהו לא בסדר וקראנו לאיזה שהוא מאבטח שיסדר את העניין. (לא משנה שאחר כך ראינו שעל הכרטיסים של הילדות השניות כתוב את השם של אלמוג ואין לנו מושג איך זה הגיע אליהן כן?).. בסוף הרווחנו.. נתנו לנו לשבת שורה קדימה.. בשורה 4 באמצע.. זה היה וואחד קרוב! ישבנו ואז בחצי של ההופעה בא איזה מאבטח מקים אותנו ונתן לבנות אחרות לשבת.. זה ממש הרתיח אותנו.. אבל בגלל שכולם כבר עמדו והכל היה מבולגן, עמדנו ליד שורה 4.. אפשר לומר כמעט שורה 3. זו הייתה ההופעה הכי טובה מבין השלוש! כי באמצע ההופעה השחקנית שאנחנו כל כך אוהבות הסתכלה עלינו (זה למה אנחנו בטוחות שהיא קיבלה את החולצה.. אנחנו היינו בידיוק עם אותה חולצה וכנראה היא זיהתה) עשתה לנו שלום איזה פעמיים.. פעם אחת גם הצביעה עלינו.. ועוד פעם שלחה לנו נשיקה. אי אפשר לתאר את האושר שהיה בנו באותו רגע!!!!! אחרי זה חזרנו הביתה מאושרות מהיום הזה.. זה בהחלט אחד הימים המאושרים בחיים שלי.. אני לא אשכח אותו בחיים.. והייתי מתה שהוא יחזור שוב.
סופה של החפירה.
כמה תמונות:
, מי צילמה?
