טוב, אז ככה.
יסוד האיסור הוא מחמת איסור טלטול בעלי חיים משום "מוקצה" (כל דבר שאדם מקצה/בודל מדעתו, מחמת איסור שבת וכדו' - חכמים גזרו שלא יטלטל אותו, שמא יבוא לידי איסור. דהיינו אסור לטלטל פטיש שלא לצורך, שמא יבוא לתקוע מסמר בקיר, שזה איסור תורה משום "בונה")
אלא שבעלי חיים האמורים, הם אלו שלא נועדו לנוי, ובאלו (דגי נוי, ציפורי שיר) נחלקו הראשונים: דעת מהר"ח אור זרוע שמותר לטלטלם. דעת הרא"ש שאסור.
בנידוננו, שמדובר בתוכי האכלת יד, לכאורה לא גרע משאר דברים שמיוחדים לצורך, שטלטולם מותר.
וכן דעת הגרשז"א - שמותר, וכ"כ האגרות משה (לגבי פעטס - חיות מחמד, כגון
/חתול).הרב עובדיה יוסף כתב להחמיר באותם דגי נוי, ומזה השליך על תוכים. ורבים לא יצאו לחלק בין תוכי פרא להאכלת יד, ולכן כתבו שדעתו לאסור. אולם כמו שכתבנו - אין זה מוכרח.
ולכן איני רואה כל מקום לאסור, במיוחד ששנים מגדולי הדור התירו במפורש. מה גם אם הדבר גורם צער לתוכי, שרגיל כל השבוע בתשומת לב גדולה, וביום השבת לפתע לא התייחסו אליו כלל - ודאי שאין מקום להחמיר, דכידוע "צער בעלי חיים" דאורייתא (אסור מהתורה), טלטול אינו אלא מדרבנן (איסור של חכמים).
לענין איסור לגדל תוכי. הנה יש מהרש"א שכותב ש"לא נכון" לגדל "ציפורי שיר" אחר שנחרב בית המקדש. ברם, מי שרוצה "להחמיר" כדבריו, יעשה זאת לא לפני שלא ישמע שירים, וישאיר אמה על אמה ללא צבע בביתו, וישמיט אחד מהמאכלים בארוחה, וכו' כל שאר דיני אבילות על החורבן. ולא יתחיל את החומרות שלו באותו תוכי מסכן שנפל עליו בטעות.
לפני סיום, אני רוצה לומר שאני רב!!! חרדי מבטן ומלידה, ומגדל תוכי גאה.
