ברוכים הבאים לקהילת תוכי אינפו. מערכת הפורומום זמינה לקריאה בלבד. לדיונים הנכם מוזמנים לקבוצת הפייסבוק:
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.
פרי פלייט
מנהל: מפקחים
Re: פרי פלייט
[quote="55";p="2819"]אז כמו שהבנתם,שאלתי לגבי סיכויי חזרתו של גוזל שעף מהבית באה לאחר מקרה שקרה לי לא מזמן,
מקרה שדרך אגב קרה וקורה להרבה מאוד מגדלים,רובם לא יספרו,אני מכיר שלושה מקרים לפחות ומדובר
לא רק בגאקו אלה בסוגים גדולים יותר.
ברוב המאמרים שקראתי הומלץ לא לגזור את נוצות התעופה לפחות עד אשר התוכי ידע לתמרן,
כך שכאשר נגזור את נוצותיו כשירצה לעוף וינחת ידע איך לעשות זאת,ישנם כאלה הטוענים שגזירת
הנוצות טרם התוכי למד את רזי התעופה הינם חוסר כבוד
לטבע וכן הלאה...ואני אומר לגזור ברגע שהתוכי מתחיל לעוף לא לחכות.
ולמקרה עצמו,
לפני כחודש גוזל הגאקו שגידלנו החל לעוף,עברו מספר ימים בהם די התלבטתי האם הגיע הזמן לגזור את
נוצות התעופה,כך עברו מספר ימים,בערב שלפני הבריחה החלטתי שלמחרת היום אני גוזר את הנוצות,
בבוקר לאה החלה בניקיון הבית,הגוזל היה בחדר אחר בבית כאשר דלת המרפסת האחורית נשארה פתוחה,
ברגע שנכנסתי לחדר בו היה הגוזל הוא עף מהחדר,פנה ימינה תוך כדי מעופה,עבר מסדרון,פנה ימינה ויצא
מהדלת אל החופשי,באותו רגע היינו בטוחים שהוא נחת בחצר הבית או במקרה הגרוע אצל השכנים,כשיצאנו
החוצה היינו בשוק,הגוזל חג מעל הבית בגובה שלא יאמן,לקריאות שלי בשמו הוא הגיב בציוצים חזקים,לאחר
מספר סיבובים הוא החליט לנוח על עץ דקל בגובה של 40 מטר לפחות,אנו הולכים לכיוון הנחיתה,והוא משם
ממשיך לאחד הבתים במושב,וחוזר חלילה,לאחר מספר תימרונים הוא פשוט עף ונעלם,האמת שהרבה תיקווה
לא נותרה,כשראיתי כיצד הוא עף לא האמנתי שהוא ישוב,הרי הוא לא מכיר אפילו את החצר או איך נראה הבית,
אך בכל זאת משהו בך לא מרפה,המשכנו לחפש במשך כל היום כאשר אנחנו מסתובבים בכל המושב,כשירדה
החשיכה כבר התייאשנו,דרך אגב אני מאמין שהשכנים היו בטוחים שיצאנו מדעתנו,לא בכל יום רואים מחזה כזה,
זוג שמסתכל לכיוון השמיים וקורא בקול את שם הגוזל.וכך עובר עוד יום,אנחנו מסתכלים לשמיים וכל עורב שעף,
יונה או סתם ציפור עוברת מקפיצה אותנו,ביום השלישי בבוקר אני בתוך הבית כשאני שומע ציוצים חזקים,נראה לי
שזה הגוזל אני אומר ללאה שמסתכלת עליי במבט של "בטח הנה הוא דופק בדלת שתפתח לו",טוב אני יצאתי
החוצה כשאני שורק לגוזל ובכל פעם אני שומע שריקה בחזרה,השריקות הגיעו מכיוון ביתו של השכן,פה הרגע לציין
שהשכן ואני לא ביחסים טובים בלשון המעטה,אני בלי לחשוב הרבה נכנס לגינה תוך כדי שריקות,ואני שומע בתגובה
שריקות חוזרות,הבעייה שלא הצלחתי לזהות מאין השריקות מגיעות,זה נשמע לי דווקה מהאדניות שהשכן מטפח
בחלון ביתו,תוך כדי שאני מפרק את האדניות כדי לראות האם הגוזל מסתתר אחרי הצמחייה מגיע השכן,עומד ומביט עלי,
מה קרה הוא אומר?ואני עונה לו ברח לי גוזל הגאקו,תשרוק הוא אומר ונשמע,אני שורק והגוזל שורק חזרה,זה מגיע
מהעץ למעלה אומר לי השכן,שנינו מביטים ללתוך העץ הענק שבגינתו אך לא מצליחים לראות דבר,ואז אומר השכן,
אני אעלה למרפסת בקומה השנייה ואסתכל,השכן עולה ואמר לי שאינו רואה דבר,בשלב הזה התחלתי לחשוב שבכלל
לא מדובר בגוזל,והתחלתי ללכת לכיוון הבית,כשהגעתי לדלת הכניסה שמעתי את השכן צועק,אני רואה אני רואה,
ואני אומר לו עם זנב אדום?שאלה שטותית אבל אני יודע בכלל מה הוא רואה?אולי איזה עורבני מצוי?והשכן אומר
לי כן...עם זנב אדום,אבל הוא בצמרת העץ,אי אפשר להגיע אליו,ואני אומר לו חכה רגע,הבנתי שהגוזל מאוד רעב
והחלטתי להכין לו צלוחית דייסה,הכנתי דייסה בצלוחית ועלית למרפסת של השכן,בינתיים השכן עלה על גג הבית ,
העברתי לו את הצלוחית ואמרתי לו שיראה לו את הדייסה,שיערבב בכפית כדי שישמע הרעש..ואז מה אומר השכן?
ואז תתפוס אותו אני עונה,והוא נושך?שואל השכן,ואני אומר לו לא הוא גוזל,השכן לוקח את הצלוחית עם הדייסה
עומד על גג הרעפים ומקשקש בצלחת,תוך מספר שניות הגוזל עף ונוחת על ראשו,מה לעשות הוא אומר לי?תתפוס
אותו אני אומר.והוא אומר לי אבל יש לי צלוחית עם דייסה ביד,ואני אומר לו תעזוב אותה ותתפוס אותו.
די מצטער שלא יכולתי לתעד את המראה,והוא שלא הייתה לי מצלמה באותו רגע,כי לא כל יום רואים מחזה כזה,
השכן עומד על הגג,ידיים מפוסקות לצדדים,ביד אחת צלוחית ותוכי גאקו עומד לו על הראש,
לאחר ששמט את הצלוחית החזיק את התוכי והביא לי אותו,מיותר לציין שהתוכי היה רעב מאוד ומותש,אך לאחר
יומיים חזר לעצמו ומרגיש טוב.התוכי היה בדרכו להימכר יום לפני הבריחה,לאחר החזרה הבייתה החלטנו לאה
ואני שאת התוכי הזה אנחנו לא מוכרים,
ולתוכי הזה קוראים מיקה.
מקווה שלא הותשתם מקריאת הסיפור.[/quote]
אלי ולאה היקרים
סיפור מתח ומרגש אני עונה לכם עם דמעות בעיניים , מה אני אגיד לכם שהתוכית שלי הייתה כל כך חכמה עם אוצר מילים מדהים
הקשר בינינו היה כל כך חזק והיא כל כך מפונקת קשה לי להאמין שהיא שרדה בחוץ בלי שיגישו לה אוכל ומים כל בוקר , היא קיבלה והחזירה כל כך הרבה אהבה , בעלת נוכחות חזקה , לכן החלל שהשאירה אחריה הוא ענק , השארתי לה אוכל וצעצועים על עדן החלון
אבל עברו כבר 24 יום בלעדיה , לכן קשה לי להאמין שהיא תחזור אלא אם כן משהוא מצא אותה ולקח אותה לעצמו , אז אני אהיה רגועה שלפחות משהוא מטפל בה (אם היא בידיים טובות) , גם לי היא עפה מול העיניים וחשבתי שאמצע אותה תוך 2 דקות בגינה על איזה עץ אבל
לשווא , אין יום שעובר שאני לא שורקת לה את השריקות שהיא מכירה אפילו מחללת לה בחליל שהיא מאוד אהבה לחלל בו כי היא אהבה את הצליל שלו , ומסתובבת עם הראש על צמרות העצים ומשתגעת מכל שריקה יוצאת דופן אבל - כלום , שימחתם אותי עם הסיפור הזה וריגשתם אותי מאוד על הרצון שלכם לעודד אותי, תודה רבה רבה , מי יתן ולסיפור שלי יהיה גם "הפי אנד"
תודה
רינה שמר
מקרה שדרך אגב קרה וקורה להרבה מאוד מגדלים,רובם לא יספרו,אני מכיר שלושה מקרים לפחות ומדובר
לא רק בגאקו אלה בסוגים גדולים יותר.
ברוב המאמרים שקראתי הומלץ לא לגזור את נוצות התעופה לפחות עד אשר התוכי ידע לתמרן,
כך שכאשר נגזור את נוצותיו כשירצה לעוף וינחת ידע איך לעשות זאת,ישנם כאלה הטוענים שגזירת
הנוצות טרם התוכי למד את רזי התעופה הינם חוסר כבוד
לטבע וכן הלאה...ואני אומר לגזור ברגע שהתוכי מתחיל לעוף לא לחכות.
ולמקרה עצמו,
לפני כחודש גוזל הגאקו שגידלנו החל לעוף,עברו מספר ימים בהם די התלבטתי האם הגיע הזמן לגזור את
נוצות התעופה,כך עברו מספר ימים,בערב שלפני הבריחה החלטתי שלמחרת היום אני גוזר את הנוצות,
בבוקר לאה החלה בניקיון הבית,הגוזל היה בחדר אחר בבית כאשר דלת המרפסת האחורית נשארה פתוחה,
ברגע שנכנסתי לחדר בו היה הגוזל הוא עף מהחדר,פנה ימינה תוך כדי מעופה,עבר מסדרון,פנה ימינה ויצא
מהדלת אל החופשי,באותו רגע היינו בטוחים שהוא נחת בחצר הבית או במקרה הגרוע אצל השכנים,כשיצאנו
החוצה היינו בשוק,הגוזל חג מעל הבית בגובה שלא יאמן,לקריאות שלי בשמו הוא הגיב בציוצים חזקים,לאחר
מספר סיבובים הוא החליט לנוח על עץ דקל בגובה של 40 מטר לפחות,אנו הולכים לכיוון הנחיתה,והוא משם
ממשיך לאחד הבתים במושב,וחוזר חלילה,לאחר מספר תימרונים הוא פשוט עף ונעלם,האמת שהרבה תיקווה
לא נותרה,כשראיתי כיצד הוא עף לא האמנתי שהוא ישוב,הרי הוא לא מכיר אפילו את החצר או איך נראה הבית,
אך בכל זאת משהו בך לא מרפה,המשכנו לחפש במשך כל היום כאשר אנחנו מסתובבים בכל המושב,כשירדה
החשיכה כבר התייאשנו,דרך אגב אני מאמין שהשכנים היו בטוחים שיצאנו מדעתנו,לא בכל יום רואים מחזה כזה,
זוג שמסתכל לכיוון השמיים וקורא בקול את שם הגוזל.וכך עובר עוד יום,אנחנו מסתכלים לשמיים וכל עורב שעף,
יונה או סתם ציפור עוברת מקפיצה אותנו,ביום השלישי בבוקר אני בתוך הבית כשאני שומע ציוצים חזקים,נראה לי
שזה הגוזל אני אומר ללאה שמסתכלת עליי במבט של "בטח הנה הוא דופק בדלת שתפתח לו",טוב אני יצאתי
החוצה כשאני שורק לגוזל ובכל פעם אני שומע שריקה בחזרה,השריקות הגיעו מכיוון ביתו של השכן,פה הרגע לציין
שהשכן ואני לא ביחסים טובים בלשון המעטה,אני בלי לחשוב הרבה נכנס לגינה תוך כדי שריקות,ואני שומע בתגובה
שריקות חוזרות,הבעייה שלא הצלחתי לזהות מאין השריקות מגיעות,זה נשמע לי דווקה מהאדניות שהשכן מטפח
בחלון ביתו,תוך כדי שאני מפרק את האדניות כדי לראות האם הגוזל מסתתר אחרי הצמחייה מגיע השכן,עומד ומביט עלי,
מה קרה הוא אומר?ואני עונה לו ברח לי גוזל הגאקו,תשרוק הוא אומר ונשמע,אני שורק והגוזל שורק חזרה,זה מגיע
מהעץ למעלה אומר לי השכן,שנינו מביטים ללתוך העץ הענק שבגינתו אך לא מצליחים לראות דבר,ואז אומר השכן,
אני אעלה למרפסת בקומה השנייה ואסתכל,השכן עולה ואמר לי שאינו רואה דבר,בשלב הזה התחלתי לחשוב שבכלל
לא מדובר בגוזל,והתחלתי ללכת לכיוון הבית,כשהגעתי לדלת הכניסה שמעתי את השכן צועק,אני רואה אני רואה,
ואני אומר לו עם זנב אדום?שאלה שטותית אבל אני יודע בכלל מה הוא רואה?אולי איזה עורבני מצוי?והשכן אומר
לי כן...עם זנב אדום,אבל הוא בצמרת העץ,אי אפשר להגיע אליו,ואני אומר לו חכה רגע,הבנתי שהגוזל מאוד רעב
והחלטתי להכין לו צלוחית דייסה,הכנתי דייסה בצלוחית ועלית למרפסת של השכן,בינתיים השכן עלה על גג הבית ,
העברתי לו את הצלוחית ואמרתי לו שיראה לו את הדייסה,שיערבב בכפית כדי שישמע הרעש..ואז מה אומר השכן?
ואז תתפוס אותו אני עונה,והוא נושך?שואל השכן,ואני אומר לו לא הוא גוזל,השכן לוקח את הצלוחית עם הדייסה
עומד על גג הרעפים ומקשקש בצלחת,תוך מספר שניות הגוזל עף ונוחת על ראשו,מה לעשות הוא אומר לי?תתפוס
אותו אני אומר.והוא אומר לי אבל יש לי צלוחית עם דייסה ביד,ואני אומר לו תעזוב אותה ותתפוס אותו.
די מצטער שלא יכולתי לתעד את המראה,והוא שלא הייתה לי מצלמה באותו רגע,כי לא כל יום רואים מחזה כזה,
השכן עומד על הגג,ידיים מפוסקות לצדדים,ביד אחת צלוחית ותוכי גאקו עומד לו על הראש,
לאחר ששמט את הצלוחית החזיק את התוכי והביא לי אותו,מיותר לציין שהתוכי היה רעב מאוד ומותש,אך לאחר
יומיים חזר לעצמו ומרגיש טוב.התוכי היה בדרכו להימכר יום לפני הבריחה,לאחר החזרה הבייתה החלטנו לאה
ואני שאת התוכי הזה אנחנו לא מוכרים,
ולתוכי הזה קוראים מיקה.
מקווה שלא הותשתם מקריאת הסיפור.[/quote]
אלי ולאה היקרים
סיפור מתח ומרגש אני עונה לכם עם דמעות בעיניים , מה אני אגיד לכם שהתוכית שלי הייתה כל כך חכמה עם אוצר מילים מדהים
הקשר בינינו היה כל כך חזק והיא כל כך מפונקת קשה לי להאמין שהיא שרדה בחוץ בלי שיגישו לה אוכל ומים כל בוקר , היא קיבלה והחזירה כל כך הרבה אהבה , בעלת נוכחות חזקה , לכן החלל שהשאירה אחריה הוא ענק , השארתי לה אוכל וצעצועים על עדן החלון
אבל עברו כבר 24 יום בלעדיה , לכן קשה לי להאמין שהיא תחזור אלא אם כן משהוא מצא אותה ולקח אותה לעצמו , אז אני אהיה רגועה שלפחות משהוא מטפל בה (אם היא בידיים טובות) , גם לי היא עפה מול העיניים וחשבתי שאמצע אותה תוך 2 דקות בגינה על איזה עץ אבל
לשווא , אין יום שעובר שאני לא שורקת לה את השריקות שהיא מכירה אפילו מחללת לה בחליל שהיא מאוד אהבה לחלל בו כי היא אהבה את הצליל שלו , ומסתובבת עם הראש על צמרות העצים ומשתגעת מכל שריקה יוצאת דופן אבל - כלום , שימחתם אותי עם הסיפור הזה וריגשתם אותי מאוד על הרצון שלכם לעודד אותי, תודה רבה רבה , מי יתן ולסיפור שלי יהיה גם "הפי אנד"
תודה
רינה שמר
Re: פרי פלייט
רינה יקירתי,
ליבי איתך,
כולי תקווה ותפילה שגם הג'אקו שלך יחזור לביתו החם והאוהב.
לאה
ליבי איתך,
כולי תקווה ותפילה שגם הג'אקו שלך יחזור לביתו החם והאוהב.
לאה
דברי חכמים
"אל תחפש את הדרך אל האושר, חפש את האושר שבדרך" (אלמוני).

"אל תחפש את הדרך אל האושר, חפש את האושר שבדרך" (אלמוני).

Re: פרי פלייט
חבריה גם אני אוסיף סיפור משלי.
פעם היה לי ג'אקו שמישהו נתן לי מתנה.היא הייתה נקבה נשכנית ולא יכולתי אפילו לשחק איתה, הייתה כבר בת 4.
ברגע שהתחיל האביב הייתי מוציאה את הכלוב שלה בבוקר לכניסה ליד הדלת שלי בגינה, ובערב הייתי מחזירה אותה הבייתה.על הדלת של הכלוב שמתי מנעול לכל צרה שלא תבוא.
יום שישי אחד באו אלי לעבודה בפינת החיי ,ילדי אחד הגנים והגננת אומרת לי שנדמה לה שהתוכי ברח, כי הכלוב פתוח.איך זה יכול להיות אני שואלת היה שם מנעול.עונה לי הבחורה שום מנעול שום נעליים.
רצתי כל עוד נשמתי בי, ונכון הדלת פתוחה, אין מנעול וגם אין ג'אקו.
הבית שלי בזמנו היה בחורשת אורנים, ישבתי כשעתיים עם משקפת וחיפשתי את הממזרה.שריקות ודיבורים שלה שמעתי בלי סוף.קראה לכל ילדי השכנים, וחברים.בסוף מצאתי אותה על צמרת אחד העצים, משהו כמו אלי תיאר 30-40 מטר גובה.לא היה לי מה לעשות.בערב באים לספר לי שליד בית התרבות שלנו התאספו כולם להצגה , בלי כרטיסים.התברר שהתוכי שלי התמקם שם ושופך את כל המשפטים ומילים שיודעת, וברור שכולם מתגלגלים מצחוק.אבל אותי זה לא הצחיק.
למחרת בשבת בבוקר השכמתי עם הזריחה, בתקווה שאולי אמצא אותה
אין לה זכר בכל המשק
ביום ראשון בבוקר התחלתי לטלפן לכל הקיבוצים שבסביבה, וביקשתי לכתוב על לוח המודעות שלהם שברח תוכי ג'אקו אפור.ובמיוחד יסתכלו מסביב למקורות מים, כמו בריכה, שלוליות קערות גדולות, כיוון שידעתי שאוכל יש לו על צמרות העצים מהאצטרובלים, אבל לשתות חייב יהיה לרדת.
אחרי הצהריים מקבלת טלפון שהתוכי בשריד (2-3 ק"מ מהקיבוץ שלי) .מיד התארגנתי לנסוע לשם, וכאשר הגעתי לבריכה אומר לךי המציל הוא היה פה, אבל הלך.לאן הוא הלך אני שואלת אותו, לא יודע.הסתובב בין האנשים האכילו אותו ואחר כך הלך.אבל הוא לא מהבר אני אומרת לו ביאוש.ממש חתפתי התקפת עצבים מהטימטום שהם גילו.
לא הייתה לי בריבה חזרתי הבייתה מבואסת, וממש בוכה.
למחרת הגדלתי את רדיואס הטלפונים עד עפולה אולי יהיה לי מזל.
והנה אחרי הצהריים שוב מאותו משק מתקשרת המרכזנית להודיע לי, שילדי פינת החי בישובה מצאו את הג"אקו שלי.
רצתי לכלבו קניתי בונבונ'רה ענקית ומיהרתי לאסוף את הנמלט.הממזרה כל הדרך הבייתה צעקה "איפה את רינת?:
משום מה רק חיפשה את הבת הקטנה שלי
פעם היה לי ג'אקו שמישהו נתן לי מתנה.היא הייתה נקבה נשכנית ולא יכולתי אפילו לשחק איתה, הייתה כבר בת 4.
ברגע שהתחיל האביב הייתי מוציאה את הכלוב שלה בבוקר לכניסה ליד הדלת שלי בגינה, ובערב הייתי מחזירה אותה הבייתה.על הדלת של הכלוב שמתי מנעול לכל צרה שלא תבוא.
יום שישי אחד באו אלי לעבודה בפינת החיי ,ילדי אחד הגנים והגננת אומרת לי שנדמה לה שהתוכי ברח, כי הכלוב פתוח.איך זה יכול להיות אני שואלת היה שם מנעול.עונה לי הבחורה שום מנעול שום נעליים.
רצתי כל עוד נשמתי בי, ונכון הדלת פתוחה, אין מנעול וגם אין ג'אקו.
הבית שלי בזמנו היה בחורשת אורנים, ישבתי כשעתיים עם משקפת וחיפשתי את הממזרה.שריקות ודיבורים שלה שמעתי בלי סוף.קראה לכל ילדי השכנים, וחברים.בסוף מצאתי אותה על צמרת אחד העצים, משהו כמו אלי תיאר 30-40 מטר גובה.לא היה לי מה לעשות.בערב באים לספר לי שליד בית התרבות שלנו התאספו כולם להצגה , בלי כרטיסים.התברר שהתוכי שלי התמקם שם ושופך את כל המשפטים ומילים שיודעת, וברור שכולם מתגלגלים מצחוק.אבל אותי זה לא הצחיק.
למחרת בשבת בבוקר השכמתי עם הזריחה, בתקווה שאולי אמצא אותה
אין לה זכר בכל המשק
ביום ראשון בבוקר התחלתי לטלפן לכל הקיבוצים שבסביבה, וביקשתי לכתוב על לוח המודעות שלהם שברח תוכי ג'אקו אפור.ובמיוחד יסתכלו מסביב למקורות מים, כמו בריכה, שלוליות קערות גדולות, כיוון שידעתי שאוכל יש לו על צמרות העצים מהאצטרובלים, אבל לשתות חייב יהיה לרדת.
אחרי הצהריים מקבלת טלפון שהתוכי בשריד (2-3 ק"מ מהקיבוץ שלי) .מיד התארגנתי לנסוע לשם, וכאשר הגעתי לבריכה אומר לךי המציל הוא היה פה, אבל הלך.לאן הוא הלך אני שואלת אותו, לא יודע.הסתובב בין האנשים האכילו אותו ואחר כך הלך.אבל הוא לא מהבר אני אומרת לו ביאוש.ממש חתפתי התקפת עצבים מהטימטום שהם גילו.
לא הייתה לי בריבה חזרתי הבייתה מבואסת, וממש בוכה.
למחרת הגדלתי את רדיואס הטלפונים עד עפולה אולי יהיה לי מזל.
והנה אחרי הצהריים שוב מאותו משק מתקשרת המרכזנית להודיע לי, שילדי פינת החי בישובה מצאו את הג"אקו שלי.
רצתי לכלבו קניתי בונבונ'רה ענקית ומיהרתי לאסוף את הנמלט.הממזרה כל הדרך הבייתה צעקה "איפה את רינת?:
משום מה רק חיפשה את הבת הקטנה שלי


Re: פרי פלייט
ואווו איזה סיפורים מדהמים!!! כולי צמרמורת...
"If you never try, you'll never know"
"לשמוע את הלב ואחריו ללכת "- יהודה גבריאל
- בקיעה

- הודעות: 494
- הצטרף: 25 מרץ 2008 23:40
- שם פרטי:: יהודה
Re: פרי פלייט
הייתה לי יונה שהרגלתי אותה ללכת בחוץ ובצהריים הייתה חוזרת הבייתה אוכלת והולכת ככה זה היה שנתיים אחרי שנתיים היא הפסיקה לבוא לאכול חיפשתי אותה ולא מצאתי אותה התייאשתי כבר ואחרי שנה היא חזרה אליי היא הייתה מאוד חולה הצואה שלה הייתה מלא בדם והיא הייתה רזה מאוד אבל ממש רזה בקושי שוקלת וראיתי שיש לה ברגל פלסטיק מישהו תפס אותה ושם לה ברגל חוט מפלסטיק אני בטוח שהוא הרעיב אותה והתעלל בה ניסתי להבריא אותה אבל לא הצלחתי אחרי חודש היא מתה לי
Re: פרי פלייט
שותף בצערם של מי שהתוכי אבד לו ובמיוחד יהודה גבריאל ליראות חיה כזאת שלך כל
כך חולה . זה עצוב.
שימחתם אותי עם הסיפורים של האפי אנד . ממש הרפתקה אני כולי צחקתי =]
כך חולה . זה עצוב.
שימחתם אותי עם הסיפורים של האפי אנד . ממש הרפתקה אני כולי צחקתי =]
Re: פרי פלייט
אלי מזל טוב.שמחתי לשמוע את הסוף הטוב של הסיפור. לי קרה כבר לא פעם אחת שגוזל ברח, וחוץ מפעם אחת כולם חזרו.בפעם הראשונה שהאכלתי גוזל היה זה סן-קוניור, ולקחתי אותו לכל מקום, אפילו לטיול למדבר יהודה כי הרי אי אפשר להשאיר אותו בבית.
הוא גדל נהדר, היה כבר בן 4 חדשים, היה יושב לי על הכתף כשנסעתי על האופניים, או כשעבדתי בגינה.הייתי הולכת איתו לחדר האוכל רק בשביל להציק לאלו שלא אוהבים חיות, והיו מעירים לי למה אני נסנכת איתו.הייתי עונה רק כלבים אסור להכניס לחדר האוכל, ולזה לא היה להם מה לענות.
בכל אופן יום אחד ישבתי במרפסת והאכלתי אותו דייסה, ומהיד שלי זינק כי נבהל ממשהו ועף.הכלבה שלי מצא אותו על ברוש לא גבוה כ-4 מטר גובה, וכשניסיתי להוריד אותו עם רשת ברח סופית לעץ אורן ענקי ונעלם מהעין.
כל היתר קוקוטיילים, ציפורי אהבה, ואפילו גוזל רוזלה חזרו. את האחרון תפשתי עם השיטה כמו שאתה עשית עם צלוחית דייסה, אבל הייתי לבד.עמדתי על סולם, הממזר הגיע לקורה גבוהה על פרגולה ואני ביד אחת מושיטה כפית דייסה, וביד השנייה תופשת אותו מהצד.
כולנו באותה סירה, כי לא לומדים, וכל פעם חוזרים על אותה טעות.אבל לפעמים יש לנו מזל, וזה נגמר בטוב.
אני הגעתי למסקנה שבדרך כלל הציפורים הקטנות חוזרות הבייתה, הבעיה היא עם הגדולים יותר.יש להם ביטחון עצמי, והם לא כל כך מחשיבים את הבית
הוא גדל נהדר, היה כבר בן 4 חדשים, היה יושב לי על הכתף כשנסעתי על האופניים, או כשעבדתי בגינה.הייתי הולכת איתו לחדר האוכל רק בשביל להציק לאלו שלא אוהבים חיות, והיו מעירים לי למה אני נסנכת איתו.הייתי עונה רק כלבים אסור להכניס לחדר האוכל, ולזה לא היה להם מה לענות.
בכל אופן יום אחד ישבתי במרפסת והאכלתי אותו דייסה, ומהיד שלי זינק כי נבהל ממשהו ועף.הכלבה שלי מצא אותו על ברוש לא גבוה כ-4 מטר גובה, וכשניסיתי להוריד אותו עם רשת ברח סופית לעץ אורן ענקי ונעלם מהעין.
כל היתר קוקוטיילים, ציפורי אהבה, ואפילו גוזל רוזלה חזרו. את האחרון תפשתי עם השיטה כמו שאתה עשית עם צלוחית דייסה, אבל הייתי לבד.עמדתי על סולם, הממזר הגיע לקורה גבוהה על פרגולה ואני ביד אחת מושיטה כפית דייסה, וביד השנייה תופשת אותו מהצד.
כולנו באותה סירה, כי לא לומדים, וכל פעם חוזרים על אותה טעות.אבל לפעמים יש לנו מזל, וזה נגמר בטוב.
אני הגעתי למסקנה שבדרך כלל הציפורים הקטנות חוזרות הבייתה, הבעיה היא עם הגדולים יותר.יש להם ביטחון עצמי, והם לא כל כך מחשיבים את הבית


Re: פרי פלייט
ואו.. קראתי את הסיפור ממש בציפייה לרדת עוד שורה ועוד שורה כדי לגלות מה הסוף ופשוט חיוך נמרך לי מאוזן לאוזן.
איזה כיף שהגוזל הקטן חזר. כיף לשמוע סיפור שמתחיל עצוב מסתיים בטוב.
יהודה ממש עצוב
כמה חבל על היונה.
איזה כיף שהגוזל הקטן חזר. כיף לשמוע סיפור שמתחיל עצוב מסתיים בטוב.
יהודה ממש עצוב
כמה חבל על היונה.
Music it's my all life
~*Don't worry be happy*~
Re: פרי פלייט
מכל מלמדי השכלתי(מטעויות של אחרים יש לילמוד ע"מ לא לחזור על הטעויות)
בהחלט ליקרוא ולהפנים
בהחלט ליקרוא ולהפנים

השמים אינם הגבול




