במסגרת עבודתי אני נמצאת גם בגן זואולוגי, בו חיים בין השאר זוג חוטמנים. החוטמנית אשר המליטה 3 גורים, טרפה שניים מהם, אז הוחלט להציל את השלישית. כך נותרה לה חוטמנית בת 3 שבועות ללא אמא. אני לקחתי עלי את גידולה על כל המישתמע, עד לשלב בו תהייה עצמאית: תאכל מזון מוצק .......
כעת היא נמצאת אצלי כ- 3 שבועות, ניזונה מאבקת חלב לגורים, אותו היא יונקת מבקבוקון עם פיטמה קטנה ורכה. בשבועיים האחרונים אני חושפת אותה לפירות, ירקות, ביצה.... היא אוהבת מאוד ללקק מישמש רך, תותים, בננה ואבטיח, היום ניסתה לכרסם מעט מתפוח. על מלון היא אומרת :גועל נפש
, בינתיים הכי אוהבת לינוק את החלב הפושר שלה. היא מנסה לשתות מיים או ממיץ האבטיח שנוצר בצלוחית, אך הנוזל ניכנס אל נחירייה והיא מתעטשת וניבהלת מעט.
בתחילה בעיקר אכלה וישנה, אך די מהר זמני עירנותה גדלו מאוד. רוב הזמן היא נמצאת איתי העבודה או בבית משוחררת ובהשגחה. הכנו לה "כלוב שעשועים" בגודל בינוני ובו תלויים פעמון גדול, חישוק, גשר-סולם העשוי ממוטות עץ וחבלים טיבעיים ועוד. היא נהנית מאוד להיכנס אליו ולהשתעשע ארוכות ואז להירדם במסננת העגולה והמרופדת שנמצאת בתוכו.
כעת משגדלו יכולותיה, חוזקה וסקרנותה, היא מגיעה לכל מקום בבית, למשל מטפשת על הרשתות, משם אל הוילון הקצר ומשם אל ארון התריסים שמתחת לתיקרה. היא מחפשת אתגרים ועיניין. הפעם הכנו לה "כלוב שעשועים" גדול:2 מ' גובה, 1+ מ' רוחב ועומק, העומד בסלון (כן, כן, הסלון נראה כעת כמו אורווה- נטול שטיח, עמוס בפריטים שאינם שייכים לו בדר"כ, יש ריח של שתן חריף מידי פעם .....).
בכלוב חיברנו לב ערסל שהיא מאוד אוהבת, מבוך חבלים ועוד. היא נהנית מאוד שם, לפעמים מצייצת וקוראת לנו שנעזור לה באקרובטיקה או שפשוט נהייה שם לייתר ביטחון, ממש מצחיקה ואנושית, רק עם הרבה יותר תושייה
הפשושה הקטנה חייה אצלינו עם ילדותי, אישי, כלבה, חתולה וקוקוטיילית, דינאמיקות ההיתחברות והחיברות מדהימות.
היא אוהבת להרדם עלי או ליידי כשכל גופה הקטן נישען עלי וראשה במנח ניצב לחלוטין. אוהבת להיות על כתפי ולטייל בינייהן תוך שהיא מחטטת בשערי. אמרתי כבר שהיא מצחיקה ואנושית?
מדהימה!!! בשבוע שעבר ניסיתי להפגיש אותה בזהירות עם הוריה, כשהיא בידי, צמודה אל גופי ובמרחק כזה שיאפשר מגע של חוטם בחוטם לכל היותר. ה"הורים" היו מרוגשים ביותר מהפולשת, הנקבה תיכננה להפוך אותה לארוחה והקטנה יבבה "אמא, אמא, תחביאי אותי מהמפחידים האלה".
יותר מאוחר הישארתי להם בטרטורייה שלהם, בד עם הריח (והצרכים) של הקטנה, בתיקווה שאם הזמן והמיפגשים תהייה איזושהי היתרגלות וקבלה.
אני מבינה שייש טרטוריות, הררכיה וכו'. אני מבינה שלא כדאי שהקטנה תהייה ביחד עם אביה, שכן יותר מאוחר היא עלולה להיתעבר מימנו- דבר שאינו רצוי.
לא יודעת איך אפרד מימנה בבוא הזמן, לא יודעת איך היא תיפרד מאיתנו ובעיקר מימני, שכן היא צמודה אלי (הזוי משהו, אבל למי שמכיר- קצת כמו בשיטת הרצף בגידול תינוקות של בני אדם).
אז מה אומרים המומחים???
בקשר לרעיונות שיאפשרו לה לפתח את יכולותיה הטיבעיים ויענו על צרכיה,
בקשר למעבר המדורג למזון מוצק,
ובעיקר בעיקר, בקשר להכנה לפרידה: שלה מאיתנו, שלנו מימנה, ובקשר למעבר הצפוי בחזרה לחברת חוטמנים (בין אם הם הוריה ובין אם אחרים). אם תחזור לגן הזואולוגי אני מניחה שתיזכה להרבה יחס ומגע אנושי, גם אם לא צמוד כמו היום בינקותה. אם תעבור למקום חדש, אני חוששת שתהייה סגורה בכלוב, בחצר של מישהו, עם חוטמן זכר- במיקרה כזה, אני מרגישה ממש "אמא פולניה" ומודאגת.
יש לכם איך לנחם אותי או להאיר את עיני???
שושה
