ברוכים הבאים לקהילת תוכי אינפו. מערכת הפורומום זמינה לקריאה בלבד. לדיונים הנכם מוזמנים לקבוצת הפייסבוק:
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.
מדהים
מנהל: מפקחים
מדהים
שני אחים באנגליה אימצו גור אריות וגידלו אותו, אך השילטונות לא אפשרו להם להמשיך לגדל אותו, והם נאלצו למסור אותו לשמורת טבע באפריקה. כעבור שנים הם הלכו לפגוש אותו, כשנמסר להם מראש שהוא לא יכיר אותם. עכשיו תראו את הסרט.
http://www.dailymotion.com/video/x51tb7 ... nd_animals
http://www.dailymotion.com/video/x51tb7 ... nd_animals
מכל מלמדי השכלתי
לעולם על תתוכח עם אדיוט .הוא יוריד אותך לרמתו וינצח אותך בעזרת נסיונו
לעולם על תתוכח עם אדיוט .הוא יוריד אותך לרמתו וינצח אותך בעזרת נסיונו
Re: מדהים
שוני,
לראות ולא להאמין. מדהים.
מרגש עד דמעות.
במיוחד בשניה בה האריה שועט לעברם, לאחר שהבין שהעומדים למולו
הם לא אחרים מאשר האחים שגדלוהו בעבר.
האהבה שהרעיף עליהם והם עליו איננה ניתנת לתאור במילים.
לראות ולא להאמין. מדהים.
מרגש עד דמעות.
במיוחד בשניה בה האריה שועט לעברם, לאחר שהבין שהעומדים למולו
הם לא אחרים מאשר האחים שגדלוהו בעבר.
האהבה שהרעיף עליהם והם עליו איננה ניתנת לתאור במילים.
Re: מדהים
פשוט מדהיםם,
כמה אהבה חיה יכולה להחזיר לבעליה על אף שבטבעה היא פראית וחלפו שנים מאז שנפרדו פשוט מדהים ומרגש.
כמה אהבה חיה יכולה להחזיר לבעליה על אף שבטבעה היא פראית וחלפו שנים מאז שנפרדו פשוט מדהים ומרגש.
Re: מדהים
שוני ראיתי את הצילומים בטלויזיה. באמת מדהים ומרגש מאוד.
אני מיצידי יכולה לספר שגידלתי בבון זכר כמה שנים,ולמרות הסכנה שבקירבתו אני נכנסתי לכלוב,
ונברנו ביחד בתוך דלי גדול שהבאתי לו את הפרות וירקות. אישתו הייתה יותר מסוייגת ושמרה מרחק.
כשיצאתי מפינת החיי המחליפה שלי לא הייתה מעוניינת לגדל אותם עם עוד כמה חיות- בר, כך שנאלצתי למסור אותם לפינות אחר ות.
את הבבון עם בת זוגו מסרתי לאחד הקיבוצים בצפון. כעבור כשנה וחצי נסעתי לבקר אותם.
ביקשתי להכנס לכלוב שלהם ולא תאמינו הזכר הכיר אותי, התקרב אלי,
וכבימים ימימה נברנו ביחד בדלי לחפש מטעמים.ברור שהייתי מאוד נרגשת ומאוד שמחתי.
לחיות יש זיכרון ארוך, עובדה. כשמשקיעים מקבלים תמורה (לאגרה
)
הנה החבר שלי
וכרגיל ההערה עם שגיאת לחיצה במקלדת "ב" במקום "כ" 


אני מיצידי יכולה לספר שגידלתי בבון זכר כמה שנים,ולמרות הסכנה שבקירבתו אני נכנסתי לכלוב,
ונברנו ביחד בתוך דלי גדול שהבאתי לו את הפרות וירקות. אישתו הייתה יותר מסוייגת ושמרה מרחק.
כשיצאתי מפינת החיי המחליפה שלי לא הייתה מעוניינת לגדל אותם עם עוד כמה חיות- בר, כך שנאלצתי למסור אותם לפינות אחר ות.
את הבבון עם בת זוגו מסרתי לאחד הקיבוצים בצפון. כעבור כשנה וחצי נסעתי לבקר אותם.
ביקשתי להכנס לכלוב שלהם ולא תאמינו הזכר הכיר אותי, התקרב אלי,
וכבימים ימימה נברנו ביחד בדלי לחפש מטעמים.ברור שהייתי מאוד נרגשת ומאוד שמחתי.
לחיות יש זיכרון ארוך, עובדה. כשמשקיעים מקבלים תמורה (לאגרה
) הנה החבר שלי
וכרגיל ההערה עם שגיאת לחיצה במקלדת "ב" במקום "כ" 



Re: מדהים
אווה איזה יפייפה האם הוא עדיין בקיבוץ בצפון?לא היה לך משעמם בכלל עם כל החיות שטיפחת בפינת החי,כל הכבוד לך

Re: מדהים
אווצ'קה,
ואני חשבתי שזו התמונה העדכנית של שוני המקסים שלנו.
אגב, יש לי תמונה מתקופת גן הילדים, בהיותו בן ארבע.
ואני חשבתי שזו התמונה העדכנית של שוני המקסים שלנו.

אגב, יש לי תמונה מתקופת גן הילדים, בהיותו בן ארבע.
Re: מדהים
אלי באמת שלא היה לי משעמם.גם עם החיות ה"פשוטות "היו בלי סוף סיפורים, וגם עם חיות הבר, כמו תנים , שועלים, קרקל,גמלים, ראמים, רקונים, דורבנים, שפני סלע, שלא לדבר על בעלי הכנף ביניהם יענים, וגם אוסף לא קטן של זוחלים.
אני נכנסתי לכל החיות , ובגדול לא היו לי תאונות למרות שבין חבריי למקצוע נחשבתי כמשוגעת עם דיפלומה, במיוחד בגלל "היחסים "
הקרובים שלי עם הבבון. גידלו אותם בכמה פינות חי, אבל אף אחד לא העז להכנס לכלובים שלהם.
המעניין שהפגישה הראשונה שלנו הייתה כשאני באתי לכפר לא רחוק בעמק, כי נודע לי שמחזיקים שם את הבבון בתנאים מחפירים.הוא היה כלוא בכלוב קטן כמו 150*250 עם רשת קרועה ולא מתוחזקת, בלי כלים ובלי ארגז לישון בו.
נגשתי אליו בזמן שהבעלים צעק לי "הוא נושך". הבבון הוצאי את ידו דרך הרשת ואני שמתי את ידי בשלו וכך נוצר הקליק בינינו, תוך שניה. איך אפשר להסביר את זה?איני יודעת.לא נפגשנו לפני כן, ובכל זאת הייתה אמונה בטוב משני הצדדים.
ובאמת לא התאכזבנו.
לצערי הרב, כעבור כשנה קיבלתי טלפון שהוא נפטר מדום לב בחמסים גדול בשעות הצהריים. זה לא היה מפתיע, כי בשבי הם חיים בערך 24 שנים.
כך השגיע לזמן הקצוב.
אני זוכרת אותו לטובה.
אני נכנסתי לכל החיות , ובגדול לא היו לי תאונות למרות שבין חבריי למקצוע נחשבתי כמשוגעת עם דיפלומה, במיוחד בגלל "היחסים "
הקרובים שלי עם הבבון. גידלו אותם בכמה פינות חי, אבל אף אחד לא העז להכנס לכלובים שלהם. המעניין שהפגישה הראשונה שלנו הייתה כשאני באתי לכפר לא רחוק בעמק, כי נודע לי שמחזיקים שם את הבבון בתנאים מחפירים.הוא היה כלוא בכלוב קטן כמו 150*250 עם רשת קרועה ולא מתוחזקת, בלי כלים ובלי ארגז לישון בו.
נגשתי אליו בזמן שהבעלים צעק לי "הוא נושך". הבבון הוצאי את ידו דרך הרשת ואני שמתי את ידי בשלו וכך נוצר הקליק בינינו, תוך שניה. איך אפשר להסביר את זה?איני יודעת.לא נפגשנו לפני כן, ובכל זאת הייתה אמונה בטוב משני הצדדים.
ובאמת לא התאכזבנו. לצערי הרב, כעבור כשנה קיבלתי טלפון שהוא נפטר מדום לב בחמסים גדול בשעות הצהריים. זה לא היה מפתיע, כי בשבי הם חיים בערך 24 שנים.
כך השגיע לזמן הקצוב.
אני זוכרת אותו לטובה.

Re: מדהים
אווה אני לא יודע למי התכוונת כשאמרת "עוול" והשם לא כל כך משנה הייתי מאמץ אותו בכיף 



