איך התחלתם לגדל??

[א.מ.ת]

סיפורים יפים
כבר אפשר לכתוב על כל הסיפורים האלה ספר

[נטליקי]

ואו שירלי, זה באמת עצוב ומאוד קשה כשתוכי הולך
אבל כנראה שזה "הועיל" במשהו וקיבלת שני תוכים מקסימים

[אתי1]

בחיי, דמעות יורדות לי מהסיפורים שלכם....
טוב טוב תורי נו:
הרומן שלי עם חיות מתחיל עוד כשהייתי ילדה בבית הורי. הייתי ממש פריקית של יצורים בעלי חיים וחרקים למיניהם. זוכרת כילדה בבית ספר יסודי, היתה להורי חצר גדולה כמו של פעם (וגרנו בעיר)..כמו ביישובים של אז..מלא עצי פרי...דשא..גפן משתרבבת לה...ומרפסת מקורה חצי סגורה..שם מה לא היה...
הקיצר: עכברים לבנים היו: התחלתי מ 3 באקווריום. למה 3? כי פחדתי שלא יתרבו אז הבאתי 2 נקבות- אחת לבנה אחת צבעונית, וזכר לבן 1- כמובן שתוך כמה חודשים היו לי מעל 100 עכברים צבעוניים, חילקתי לחברים וחברות, השתעשעתי בכיתה בלהפחיד ולהבהיל את המורים (שמתי להם בתוך התיק) מירוצי עכברים קשורים לקופסאות גפרורים וכו'., אוגרים היו, שרקנים היו, כלבים כל הזמן היו, וחתולים שאימצו אותנו -מלא:)..כמובן שלא אפסח על שום ג'וק שהייתי רואה בבית מרימה בעדינות ומוציאה החוצה, או עכבישים כנ"ל.
כש"בגרתי" והגעתי לתיכון כבר הייתי אמיצה יותר...גם הייתי במגמת ביולוגיה. ברור שהבאתי הביתה לגדל נחש שחור:)שבמשך הזמן נמסר לפינת החי בבית הספר....חמוס היה תקופה קצרה ביותר כי אמא לא סבלה הריח ובי הריח נידבק חזק מידיי..לא נעים נו..

שנים עברו -האהבה לחיות נשארה..
יום אחד לפני 6 שנים בערך, בהיותי אמא כבר ל 3 "יצורים" מקסימים משלי...השכנה שלי בבניין ..קצה נפשה בזוג התוכונים שלה, עשתה לי הפתעה והביאה לי אותם עם הכלוב העגול, עם האוכל שלהם, עם המשחקים שלהם..בקיצור כל הפקלאות אצלי:)
כמובן שלא אמרתי לא. יפה יפה סידרתי להם מקום מוצל במרפסת דירתנו שבקומה השלישית...והתחלתי לשבת ולצפות בהם..שעות..שעות..זה היה מדהים לראות את התנהגותם..את הכימיה בינהם...את המשחקים שלהם...הם כמובן שלא היו מוחתמים..את זה אני יודעת היום בדיעבד.
אחרי שנה שהיו אצלי, שאלתי את עצמי: בעצם למה שלא אתן להם להתרבות?..אלך אקנה תא הטלה וכל מה שצריך ו..מה שיהיה יהיה.
לקחתי אותם עם הכלוב לדוד שלי..פנסיונר מבוגר בן 70 בערך..שהתחביב שלו לגדל תוכים וציפורי נוי ושיר במחסן בגינתו..הוא פשוט מטורף על הציפורים שלו..ואת מי אפשר לשאול, ולהתייעץ עם לא איתו?!?!?!..
איך שהוא ראה את התוכונים התחיל לצחוק. תגידי ניראה לך שזוג זכרים יכול להתרבות?!?!?!...יו..מאיפה לי לדעת שהיו אלה זוג זכרים?...או אז הסביר לי את השוני בצבע הדונגית בין זכרים לנקבות.
הוא גם היה נחמד...לקח אותם ובתמורה נתן לי זוג בוגר עובד..אמר לי תוך חודש חודשיים יהיו לך ביצים וגוזלים..אמר אמר!
באותה הזדמנות גם קניתי את הכנר הראשון שלי...זכר צ'ופ מדהים. קראנו לו פרוקה(=פיאה בבולגרית)..על שום הפוני שהיה לו:)..
ונחזור לתוכים: הזכר היה כחול מדהים והנקבה היתה צהובה יפהפיה. מה שמוזר היה לי שהם היו ממש ענקיים ביחס לתוכים אחרים שראיתי ...מסתבר מאוחר יותר שנתן לי זוג תוכונים אנגליים אורגינל הם היו ממש עצומים בגודל.
שמעו שמעו..אחרי חודש וחצי שהם אצלי ..אהה..כן גם נתן לי תא הטלה גדול עם פתח מלמעלה והחליף לי לכלוב מלבני גדול וסידר את התא חיצוני לכלוב ..ונתן לי עוד נדנדות וסולמות למשחק..ממש יצא גבר הדוד הזה..בזמנו לא הבנתי את כל זה.
הקיצר..אחרי חודש וחצי שהם אצלי..צווחות שמחה על הבוקר: יש לי ביצההה, ולמחרת בבוקר..אכזבה..אין ביצה נוספת:(..כמעט בכיתי אמרתי לעצמי ואיי התלהבתי מוקדם מידיי.
ביום השלישי..אווו עוד ביצההההה!...וכך תוך שבוע וחצי יום כן יום לא הטילה הצהובה 5 ביצים לבנבנות.
התחלתי לעקוב ולרשום יום יום מה קורה...היה מדהים לראות אותם מתלטפים, מטפלים אחד בשני, מאכילים אחד את השני..והיא דגרה ללא הפסקה..
שתבינו הכלוב היה על שולחן סלוני במרפסת הדירה, כך שיום יום הם היו מולי בגובה עיניים..וגם הייתי מכניסה ידיים שיטפסו קצת ויריחו אותי..
אחרי 19 יום!!!..בוקר אחד..ציוצים חלושים מתוך התא...יששש גוזל ראשון בקע..איזה אושררר..הרגשתי כמו סבתא בחיי:)..ואחרי יומים שוב גוזל וכך בקעו כל הגוזלים במרווח יום כן יום לא -כמו שהוטלו הביצים. פשוט מדהים.
כמובן שכל המשפחה עקבנו אחרי התפתחות הגוזלים והכל רשמתי...יצאו לנו לנו 5 זוגלים מקסימים עירומים ואעיוורים שגדלו ל 5 תוכונים מרהיבים ביופים: 1 צהוב ירוק, 1 תכלת כחול, אחד אפור, אחד ירוק טורקיז, ואחד כחול צהוב. עם הזמן התחלנו להבחין מי זכר ומי נקבה. משלא יכולנו להחזיק את כולם כי המרפסת היתה בגודל 1X1 בערך,,,התחלתי לחלק מתנות לחברים..זוגות זוגות..
מה גם שהזוג לא הפסיק להטיל ולהתרבות..זה היה מדהים..
כשתכננו לעבור לדירת גן..הוצאתי מבעלי הבטחה לבנות לי כלוב ענק בגינה ולגדל תוכים בצורה מסודרת. רציתי גם להביא לי זוג קוקטיילים כי הם היו עדינים ומקסימים בהתנהגותם..וגם פינקים שראיתי אצל חברים ומצאו חן בעיניי, בזכות עדינותם המבנה הקטן והשברירי שלהם והציוץ החרוזיני שלהם..
עברנו דירה עם 3 תוכונים, ופרוקה...
פרוקה אחרי שבוע ניפטר..כנראה מהשוק של המעבר:(..
תוכון אחד צהוב חלה ומת ...ותוכון כחול (אחרון המוהיקנים) אצלנו עד היום נצר למשפחתו המפוארת, הוא גדול ומרשים וממש לפי התנהגותו יש לו מקום של כבוד בלהקה שלנו.
בנינו ווליר גדול...הלכתי לדוד שלי,אותו דוד..וקניתי לתוכון הכחול נקבה לבנה יפהפיה..ועוד זוג תוכונים לבן זכר ונקבה תכלת: אלו זוג האלפא שלי שלא מפסיק להתרבות לי מעל שנה ברצף..כל הכלוב שלי תכלת לבן..הבאנו גם מבחוץ עוד 3 תוכונים יפהפיים בגווני הירוק טורקיז וצהוב. כולם זכרים, לערבב הדם. כיום יש לי מעל 30 תוכונים.
כמובן שקניתי את זוג הקוקטיילים שלי..ו 3 זוגות זברה פינק:כיום יש לי מעל 50 פינקים.
מה אגיד לכם...אני מתה להביא לי תוכי האכלת יד מדבר..מרוב סיפורים, הפיתוי ממש חזק.
בינתיים הצלחתי לשכנע את בעלי לאמץ את ספידי הכלב...אחרי שהלכה לנו כלבה לאיבוד ברגע של הסחת דעת..סיפרתי לכם כבר..
כך שתוכי מדבר לא יהיה לנו בקרוב..אולי כשאצא לפנסיה:)..
אם אזכר בעוד חיה שהיתה ופיספסתי..אני פה:)
תקראו ותהנו..אצלי אין מה לבכות..למרות שגם אצלי מידי פעם מתים תוכונים ופינקים ..אין מה לעשות..זה חלק מהגידול..ללמוד לקבל גם את זה..
החדווה בלשבת ולצפות בהם..אין כמוה.
מאמינה שהחדווה והשמחה בגידול תוכי האכלת יד גדול מזה. וכמו שאמרתי..אולי בעתיד:)

אמאל'ה..כמה כתבתי...קחו מים...כוס קפה/נס....בירה....יש גם עוגיות טעימות:) וחמוצים:)

רגע רגע:
שכחתי לציין שעבדתי לפני 4 שנים בתוכנית קרן קרב -תוכנית למעורבות בחינוך...עבדתי בתוכנית בעלי חיים..הדרכתי בבתי ספר וגנים..שנתיים עם בעלי חיים מכל הסוגים..כל שבוע שלם חיה חיה אצלי בבית: תוכים, סרטני מים, חמוסים, ברווזיםואווזים, צבי מים ויבשה, יונות, מקקים וגו'קים, מקלונים, שרקנים, אוגרים, עכברים, בעצם כמעט כל סוג חיה שיש וניתנת ללימוד...כלומר לא חיות בר או טרף..חח...ניסו כמה פעמים לקטום לי האצבעות אבל עבר בשלום..רק דגדגו:)
נדמה לי שזהו...

[שירלי87]

אריאל אם הייתי מפרטת יותר לעומק כבר היה ספר.. היה גם את הדררה, ואקלקטוס שהתארח, והתוכים בסידני... וחיות אחרות
אבל ההודעה הייתה כבר ארוכה מדי..

איתי, את רמבו אמא שלי קנתה מיגור, היא התקשרה אלי ואמרה שיש תוכי ירוק יפה ("בראונד") ואמרו לה שהוא היה במשפחה שלא
הסתדרו איתו והחזירו אותו..
אני יודעת שהוא בקע אצלם כי יש את התעודת בריאות הזו.. וכשהחזירו אותו עשו לו בדיקת כלמידיה ומין, אז אני יודעת שהוא זכר גם.
אמרתי לה שלא תביא, האמת, כי לא ידעתי מה יהיה עם טוויטוש, אם הם יסתדרו, לא יסתדרו, תהיה קנאה..
בסוף סיכמנו שהיא תביא אותו ואם הם לא יסתדרו נמצא לו בית חם ונמסור אותו..
כמובן שהם לא הסתדרו, ועד היום אי אפשר לשים אותם באותו מקום.. אבל רמבו נשאר:)


תודה נטלי


אתי הרגת אותי עם העכברים...
גם לי אוגרים סיביריים, תוך חודשיים מזוג הפכו ל16 חח יום אחד ברחו לי בבית, הייתי צריכה ללכת בעקבות הגללים כדי למצוא כל אחד..
לפחות השאירו שביל מילוט

בקיצור כיף לקרוא, מקווה לשמוע בקרוב שתביאי גם תוכי מחמד
ויותר מזה אני מקווה לשמוע שהקוקטיילים יתרבו!

[אתי1]

ניראה לי שאצטרך בסוף לבנות ווליר בנפרד לקוקטיילים (ואז אביא גם זוג מזמרים)..אני "עובדת" ומשכנעת את בעלי..חחח

[שירלי87]

חח אחלה, בהצלחה

[דקל]

אתי סיפור מדהים
גם אני קניתי לפני כמה שנים 4 אוגרים חשבנו שזה שני זכרים ושתי נקבות
בסוף התברר שהם היו 3 נקבות וזכר אחד!!
אחרי חודש בערך ניהיה לנו 40 אוגרים!!
הם גם ברחו לנו בבית והכל,אמא שלי לא מוכנה לשמוע את המילה אוגרים חחח

[אדיר_10]

בואנה כל אחת הביא פה חתיכת סיפור...
אפשר לכתוב על זה ספר בגודל אינציקלופדיה

אומנם לא היו לי עדיין אוגרים או ארנבים אבל אחד החברים שלי קנה זוג ארנבים ושם אותם בגינה שלו

מילה תוך פחות מחודש היו לו יותר מ40 ארנבים לא כולל הקטנים שהיו במחילות...
עד שלאבא שלו נמאס והוא שיחרר אותם ביער...

[כרמימן]

אצלי קרה משהו אחר עם האוגרים הסיביריים...
יום בהיר אחד קנינו שתי אוגרים...
זכר ונקבה...
ככל שבוע מישהו היה מת והיינו וקנים אחד חדש...
פעם הזכר פעם הנקבה...
בתורנויות... XD
ככה היה איזה 3 חודשים...
עברו בבית שלי איזה 40 אוגרים...
עד שהחלטנו שדי...
מסרנו אותם...

[אתי1]

שכחתי להוסיף שגם אקווריום דגים יש לי....