איך אני אוהבת את הכתבות המלחיצות האלה..
1. כתוב שחתולים וכלבים הם נשאים של חיידק ש"עלול לגרום" מחלה זיהומית, כלומר זה לא משהו ודאי/מוחלט.
2. כתוב שמדובר במקרים ספורים (נדירים)
3. שני מקרים הם של נשים שנהגו להתנשק עם החתולים שלהם.
מקרה אחר הוא של אישה שנהגה ללקק שאריות דבש מקערת האוכל של הכלב שלה.
מסקנות:
1. אם זה רק "עלול לגרום" ולא "גורם" זה לא ודאי ואין כאן סכנה של ממש לציבור.
2. אם יש מקרים ספורים, כנראה זה תלוי במצב הפיזי והבריאותי של הבנאדם ולאו דווקא בחיידק הספציפי שמצוי ב 80% מחיות המחמד,
אחרת 80% מבעלי החתולים והכלבים היו מאושפזים - ומדובר במיליוני אנשים בעולם
שלפחות פעם ביום הכלב/חתול מלקק אותם ואולי שורט או נושך "כמשחק".
3. א. לא לתת נשיקות צרפתיות לחתול, גם אם הוא "מתנהג ממש כמו בנאדם"-הוא לא בנאדם.
ב. לא לתת לכלב דבש-הוא לא אמור לאכול את זה.
ג. לא ללקק דבש מהקערה של הכלב-כי למה כן לעשות את זה?
סיכום: לבני אדם יש כמה מאות חיידקים בפה, ואנחנו לא מתקלחים עם הלשון..
לא צריך להיות איינשטיין כדי להבין שבלשון של חתול או כלב יש קצת יותר חיידקים - וחלקם לא הגיעו מהפה
אחרי הכול כלבים וחתולים מנקים את כל הגוף עם הלשון, גם את האחוריים. חומר למחשבה
