תוכים מידע ומכירות

אתמול הבאתי גוזל ג'אקו בן 14 חודשים,ומאז הכלבה לא מפסיקה לקשקש בזנב וליילל..הייתי בטוח שמדובר רק בכמה שעות של התרגשות אבל זה המשיך כל היום וכל הלילה..באמת שהיללות כבר מאסו בכל הבית. שאני אומר ייללות אני מתצכוון כמו של גורים לא כמו של זאב..כמו של כלב שרוצה משהו.
כל פעם שהכלבה מתקרבת לכלוב היא מנסה להגיע אל התוכי ומנסה לטפס על הכלוב..אני לא חושב שיש לה כוונות רעות אבל היא לא מפסיקה לנסות ולהגיע אל התוכי. רציתי לדעת מה אפשר לעשות?

היא מאולפת לפקודות בסיסיות?
היא מתנהגת ככה גם במקרים אחרים, או רק כשהגיע התוכי היא התנהגה ככה לראשונה?

כדאי קודם כול למנוע גישה לכלוב, זה בטח מלחיץ את התוכי שהיא מתקרבת לכלוב

הכלבה אכן מאולפת,בת עוד מעט 10 שנים אצלנו מגיל כמה חודשים.בדרך כלל שבאים אנשים היא ככה מתרגשת מקשקשת בזנב ועם "חיוך" כזה ומתנשפת מאושר.אני חושב בגלל שהתוכי הוא תושב קבע חדש,היא פשוט לא רוצה לעזוב אותו.היה לו את אותו הסיפור עם גור כלבים שהבאנו בעבר והיא לא הניחה לו,אבל באחד הימים הגור פשוט עשה בלאגן אז החזרנו אותו לאדם שממנו לקחנו את הגור.

חשבתי לתת לה להיכנס קצת ליד הכלוב ולהתרגל אליו,מפני שאם אסגור את הדלת כל הזמן היא תהיה מסוקרנת ותחשוב שלא מגיע לה לצפות בתוכי והיא יכולה להיכנס לדיכאון,לכן חשבתי לתת לה להתקרב ולחקור את הכלוב בעצמה.

האמת שהתוכי נראה שהוא דיי מתחבר אליה..כבר כמה עמים שהכלבה התקרבה לכלוב התוכי ניסה להגיע לכיוון שלה.
חבר שמבין בחיות אמר שזה בסךהכל זמן התרגלות שאמור לעבור תוך יום יומיים ושהכלבה צריכה להתרגל אל התוכי והתוכי צריך להתרגל אל ביתו החדש.

מה אתם אומרים?

דוד

קראתי פעם לגביי הרגלת כלב לתינוק, שכשמביאים את התינוק הביתה, קודם אחד מההורים נשאר עם התינוק ליד הרכב, ואחד לוקח גרב או
שמיכה או משהו עם ריח של התינוק, ובא הביתה, נותן לכלב להריח, ואז בא עם הכלב למכונית, נותנים לו להריח את התינוק (לא לאפשר
לקפוץ עליו או לרחרח מקרוב) ואז נכנסים עם התינוק והכלב יחד הביתה.
ככה נותנים לכלב את ההרגשה של שיתוף, ולא שנכנס לו פולש הביתה

אני מאמינה שהיא מתרגשת ולא מנסה לפגוע, אבל כדאי לנסות להרגיע אותה קצת
אל תתנו לה גישה לכלוב, אבל כן אפשר לבוא עם התוכי אליה - כשאתה מוציא את התוכי, תבוא לידה, תתן לה לרחרח אבל אם היא
קופצת או משתוללת - תרגיע אותה, תאמר לה לשבת או לשכב או לעמוד במקום, וכשהיא רגועה תקרב את התוכי
סך הכול היא לא צריכה להתקרב ממש כדי להריח, היא מריחה אותו היטב גם מרחוק, וצריך לקבוע גבולות - שלא תגע בו או תגע בכלוב.

ההתרגשות תחלוף בהמשך אבל כדאי כמו שאמרתי לקבוע גבולות אחרת אולי היא תמשיך
יש כלבים שמפתחים אובססיה או התנהגות כפייתית, לדוגמה לקפוץ שוב ושוב ושוב ושוב כדי לנסות להגיע לתינוק/תוכי/לאדם או חפץ מסוים
או לרוץ אחרי הזנב של עצמם ועוד דוגמאות של התנהגות בעייתית
אסור לעודד התנהגות כזו, הכלב צריך לדעת מה מותר ומה אסור
וחשוב שתהיו רגועים כי אם יש התרגשות מצידכם (לגביי תוכי חדש לדוגמה, זה מאוד מרגש הרי) אז הכלב מקבל את האנרגיה הזו מכם,
ואז הוא מתרגש פי שניים, ואז קשה לו להרגע..

אם היא מייללת אל תתנו לה לפגוש את התוכי, אל תאפשרו לה להתקרב לכלוב, כי זה יעודד את ההתנהגות שלה
תרחיקו אותה מאזור הכלוב ורק כשהיא תרגע אז תאפשרו לה לפגוש את התוכי - בהשגחה מלאה
אפשר להסיח את דעתה עם צעצועים, או לומר לה פקודה שתגיע לאזור אחר..

בהצלחה

זה בדיוק מה שאנחנו עושים בבית. נראה כי היא טיפה נרגעה אך עדיין איך שהיא שומעת ציוץ ולו הכי קטן היא מבינה שהוצאתי אותו מהכלוב והיא ישר מגיעה לפתח הדלת של החדר ומתחילה ליילל ומתיישבת ליד הדלת.
אני מתכנן להעביר את התוכי לסלון ולא להשאיר אותו בחדר שלי לכן אני באמת מעדיף שהכלבה תתרגל כמה שיותר מהר כדי שיהיה אפשר להעבירו לסלון ללא המטרד של הכלבה.

תודה רבה לך שירלי את עוזרת לי מאוד. יש לך אולי הצעות נוספות?

דוד

תוציא אותה לטיול ארוך מהרגיל כדי שתוציא את כל האנרגיות שלה ורק לאחר מכן תחזיר אותה לבית זה אמור לעשות את העבודה

תודה רבה על התשובה ג'וני,גם את זה ניסינו לעשות..הכלבה פשוט חוזרת שותה מים וממשיכה ..היא ממש מתנשפת אחרי התלהבות..מתנשפת איזה 10 דקות נחה כמה דקות שותה מים וחוזרת אל התוכי. הכלבה יותר מתרגשת מאיתנו. ממש כאילו זה התוכי שלה

היא המליטה פעם?
נראה לי זה אינסטינקט אימהי.. ראיתי גם פינצ'רית שלקחה בעלות על התינוק בעריסה וסירבה לתת להורים להתקרב אליו,
ממש איימה והגנה עליו כאילו זה הגור שלה..


כדאי שתנסו להרגיע אותה, תהיו רגועים בעצמכם, נסו להסתיר את ההתרגשות מהתוכי ובכלל מהמצב שהיא כל כך רוצה לראות אותו
אל תתייחסו לזה יותר מדי, נסו להסיח את דעתה, לחזור לשיגרה
כי כמו שאמרתי, היא "סופגת" את האנרגיות שאתם משדרים.. ואצלה זה מוכפל
אם תתרגשו, גם היא תתרגש ואפילו יותר, ואז היא נכנסת להיפראקטיביות או למצב ה "אובר אקסייטד" שהיא נמצאת בו כרגע

חבל שאין אינדקס לפרקים של הלוחש לכלבים, בטוחה שסיזר היה יכול לעזור

לא,הכלבה מעולם ןלא המליטה,מגיל 8 חודשים הייתה מעוקרת. אולי באמת מדובר באינסטינקט אימהי. אני יכול לאשר שאכן הכלבה נרגעה במקצת..והדלת של החדר פתוחה לרווחה והכלבה כבר נכנסת ויוצאת ללא שום תגובה חריגה..אך ברגע שהיא שומעת אותי מדבר אל התוכי או שהתוכי מצייץ קצת,היא ישר רצה אל החדר כמו אמא טראומתית. אמרתי למשפחתי כבר לא להראות סימני התרגשות ואנו כבר לא מראים כלל וכלל סימנים אך הכלבה עדיין ברגע שהיא שומעת ציוץ רצה אל החדר.

אני מפחד שהתוכי ילמד לחקות אותה ואז הסיוט יתגשם :\

דוד