זה התחיל בבוקר כשפתחתי את הדלת למרפסת האחורית ובפינה הצטופף לו גוזל של יונת בר, נראה
שעדיין לא יכול לעוף היטב ויצא לטייל מוקדם מידי. לא רחוק משם רבץ לו החתול הג'נג'י שכנראה היה
שבע מידי או שפשוט חוש הציד המפותח שלו נהרס מהטונות בקופסא שלאה מילאה אותם כדי לגמור
את המלאי (טבעונות לא?). בלית ברירה אספתי אותו שנתתי ללאה לשמור עליו עד אשר אארגן לו מקום.
כדי לארגן לו מקום הלכתח להביא כלוב נשיאה שמשמש אותי לעיתים לתוכים גדולים, כשפתחתי את דלת הבית
ראיתי שיושב לו כלב מביט בי ומכשכש בזנב. מין פודל שאינו צעיר במיוחד לדעתי, די מלוכלך כשלצווארו שני
קולרים של פרעושים. לא נראה שהקולרים באמת עוזרים ומונעים מהפרעושים להציק לו כי כל ניפנוף זנב
היה מלווה בגירוד .
זו לא פעם ראשונה שכלבים וחתולים מגיעים לפתח הבית ומחכים למזון, אני בטוח שהם מספרים אחד לשני במיוחד
לרעבים ביניהם שאצלנו הם יקבלו מזון ומים, אחרת אני לא יכול להסביר את התופעה.
הכלב נראה לי די מוכר במראה ואני בטוח שזו לא פעם ראשונה שאני רואה אותו במושב אז אני יוצא מנקודת הנחה
שזה לא עוד כלב נטוש. בכל מקרה הכלב ליווה אותי להביא כלוב אותו תליתי על הקיר גבוה כדי שחתולים לא יטרפו
את הגוזל, שמתי לו תערובת זרעים בקופסה כשבתערובת יש זרעים קטנים וגדולים מי יודע אולי בכל זאת ההורים
יבואו וזה יפתה אותם לאכול ולהאכיל.
מתברר שהגוזל לא ממש מבין מה עושים עם הגרגירים והחליט שזה די נוח לרבוץ עליהם בתוך הקופסה
בינתיים לאה התחילה לטפל בכלב, כמובן שעוד טונה נפתחה וצלחת חד פעמים התמלאה בים כשהכלב
שותה ואוכל בהנאה .
היום אני יכול לומר שהכלב מצא לו מקום במחסן כשהוא מידי פעם הולך וחוזר, עדיין לא הבנתי למי הוא
שייך ולמה החליט לבלות אצלנו.
אז בטח תרצו לראות תמונות של הגוזל והכלב אז חשבתי עליכם וכמובן צילמתי.
הגוזל:
איזה מבט "תאמצו אותי"..
חולה על תוכים 
