בן 10 ו-7 חודשים כמעט.
זה כל כך לא פייר, הוא גבר על כמה מכשולים בשנה האחרונה ודווקא עכשיו הוא היה נראה בסדר גמור.
אתמול בלילה (בסביבות חצות) כשחזרתי מהעבודה וליידי קפצה לקראתי הוא עוד היה כהרגלו- על יד המלונה, הרים את הראש כאילו אומר "היי, טוב שבאת, פשוט אין לי כוח לקום.." ותוך כדי שאני מלטפת את לידי אמרתי לו "בומוווון" והוא כשכש בזנב.
והבוקר סתם החלטתי להבריז מהלימודים ולהישאר לישון, וכשקמתי ההורים שלי בדיוק חזרו מלקבור אותו. וכשאמא שלי סיפרה לי הרגשתי כאילו חלק ממני הלך, אני אפילו לא יכולה לתאר את ההרגשה.
כמעט 10 וחצי שנים הוא כמו הילד שלי, דואגת לו, ומפנקת אותו, ועכשיו הוא עזב אותי.....................
אלמוגי משתתפת בצערך.. 
