ראיתי את 'משפחת הקיסרים' (או משהו דומה) על הפינגווין הקיסרי, פשוט בעל חיים מדהים!
כשהזכר והנקבה מתחברים הם שרים זה לזו, השירה הזו תעזור להם למצוא זה את זו בהמשך כי הם נפרדים כדי לחפש מזון
ומה שמדהים זה שכל שירה נשמעת אותו דבר (לאוזן אנושית לפחות) אבל היא שונה, והם מזהים את בן הזוג שלהם לפי השירה שלו.
הם הולכים עשרות ק"מ מהמושבה לים ובחזרה. לפעמים חלק הולכים לאיבוד או נטרפים בים ואז כשכולם חוזרים למושבה יש "חד הוריים"
שניהם דוגרים על הביצה, הם מתאמנים לפני שהם מעבירים אותה אחד לשנייה (כדי שההורה השני יוכל ללכת לאכול),
לפעמים הם מפספסים ומהרגע שהביצה מתגלגלת מהרגליים לקרח, זהו, היא קופאת ואין מצב שיצא ממנה גוזל..
וההורים מנסים להרים אותה...כזה מחזה עצוב
גם כשהגוזל בקע כבר וההורים שוב נפרדים ומעבירים את המשמרת על הגוזל, לפעמים הם מפספסים והגוזל נופל לקרח וקופא במקום
לפעמים אמהות שהגוזל שלהן לא שרד מנסות לחטוף גוזל אחר כי קשה להן עם האובדן..
עוד משהו, הם מתרבים בחורף ויש שם סופות מקפיאות, אז כדי לשמור על חום הם עומדים כל המושבה צפוף בעיגול, מקיפים זה את זה,
ומדי פעם אלו שבחוץ נכנסים פנימה ואלו שבפנים עומדים בחוץ כדי שיהיה לכולם חם במידה שווה
אין מילים, בקיצור סרט מרגש, ובעל חיים מדהים
