תוכים מידע ומכירות

כתבה מערוץ שבע:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/200425

תודה על השיתוף , ד"ר קרק במחקרה לא התעמקה מספיק בנושאים שקשורים לעסקי הסחר והאינטרסים של הייבואנים הרטב"ג ומשרד החלקאות. כנראה שכסף מעוור עיני צדיקים ,לא שיש הרבה כאלה בתחום.

אז מוסר ההשכל הוא שלמלחמה יש יתרון אקולוגי ?

מוסר ההשכל שתפסו בכתבה טרמפ על המילחמה, הכל שטויות במיץ עגבניות, הכל מכל נעשה מתוך אינטורס שיש לרשות כזאת או אחרת.
האם המיינה שהובאה לארץ לצפארי ושוחררה או ברחה והפכה לציפור שדוחקת מינים אחרים וגורמת נזקים הובאה בזמן שלוםפ או מלחמה?

ד"ר קלרק כותבת :"מינים, כמו הדררה ההודית האסייתית והתוכי הנזירי מדרום אמריקה, שפלשו גם לישראל, מתפשטים מהר ולכן קובעי המדיניות צריכים לפעול בהקדם" .
מה הכוונה לפעול בהקדם? לחסל אותם?להדביר אותם? הרטב"ג ומשרד החקלאות אסרו בסחר או בייבוא של המינים האלה אבל למה דווקה אותם? כי הם הצליחו להסתדר ולחיות בבר? הרי באופן עקרוני יתכן שזה יקרה עם כל סוג של תוכי ומה אז..אולי יאסרו עלינו בכלל לגדל תוכים? או רק את מה שנוח למשרד החקלאות לאשר לייבואנים הגדולים לייבא לארץ.

לעיתים כשאני רואה אילו מאמצים נעשים להציל ציפור פצועה ואיזו חשיפה זה מקבל ברשת ואיך "בשיתוף עם הרטב"ג " מצליחים להביאה לבית חולים לחיות ואולי גם לשחררה לטבע ..זה מגוחך, מצד אחד מאשרים ייבוא של עשרות אלפי תוכים שחלקם מגיעים ללא רוח חיים ולנו מספרים על הצלת חוגלה כאילו הצילו עולם ומלואו.

עוד דוגמאות:

מתוך מסמך שהנפיקה הרשות:
מדיניות הרשות בענין הסחר (יבוא ויצוא) בחיות בר

מינים בנספח I. יותר יבוא או יצוא של מינים הרשומים בנספח I רק למטרות ברורות של שמירת טבע שאינן מסחריות, לפי חוות דעת של הגוף המדעי. יותר יבוא רק לגני חיות מיוחדים או למוסדות של שמירת טבע. מסמך קריטריונים של המוסדות יוכן על ידי נציגי שתי החטיבות. לכל העברה כזו, יידרש גם אישור של ה-EEP (האחראי לרישום בינלאומי של ספר העדר למין הנדון) במידה שהוא פועל כשורה. על אישור זה להגיע לרשות עם הבקשה להיתר היבוא.

*נספח 1 כוונתו לסייטס1 חיות בר בסכנת הכחדה.
"רק למטרות ברורות של שמירת טבע שאינן מסחריות" נכתב, איך מסבירים את הפירסומים של סוחרים בלוחות המכירה השונים על סוגים כגון קקדו מייגור מיטשל ועוד? מי נתן אישור לייבאם למטרת מכירה ?או אולי הם עפו ונחתו אצל סוחר כזה או אחר?


המשך...
סעיף 4 ד' אומר:
סוחר ישראלי אשר הורשע בשלוש עבירות בעניין חיות הבר במהלך שלוש שנים, לא יוכל לסחור בחיות בר, כולל המינים בנספחי האמנה, למשך שלוש שנים..

כלומר סוחר ישראלי שנניח הבריח לארץ ביצים של ארה יקינטון ונתפס יוכל להמשיך ולייבא באישור ונותרו לו עוד שתי "פסילות"
למה?למה שלא יאסר במקום?ולמה לאחר שלוש פעמים רק לשלוש שנים?
האם הקביעה הזאת באה על מנת לתת לאלו שכבר נתפסו פעם פעמיים להמשיך ולסחור?


המשך..
סעיף 7.
יבוא מהטבע. לא יותר יבוא של בעלי חיים שנלכדו בטבע, כולל אלה במכסות ("קואטות") אלא אם יוצג מסמך מהמדינה המייצאת על מחקר מדעי המוכיח שסחר זה אינו פוגע במין המדובר בטבע (NDF – non-detriment finding), וזאת לשביעות רצונו של הגוף המדעי. כמו כן, לא יותר יבוא מחוות רבייה הנמצאת בתחום התפוצה של מין, אלא אם הגוף המדעי מאשר את ה-NDF. מסמך ה-NDF יגיע לרשות עם הבקשה להיתר יבוא

נו באמת, הרי תמיד אפשר להעביר תוכים מאיזור לאיזור ומחווה לחווה ומהטבע לחוות גידול , הרי השיטה הכי טובה ל"הלבין" תוכים מהטבע זה להעבירם לחוות גידול..

נקודה נוספת....

בנספח רשום כך:סעיף 2
2. מינים בנספח I. יותר יבוא או יצוא של מינים הרשומים בנספח I רק למטרות ברורות של שמירת טבע שאינן מסחריות, לפי חוות דעת של הגוף המדעי. יותר יבוא רק לגני חיות מיוחדים או למוסדות של שמירת טבע.

למה דווקה למקומות שמהן ברחו ובורחים רוב בעלי הכנף המהווים סיכון נותנים היתרי ייבוא ..? אני מכיר הרבה מאוד מגדלים שמעולם לא ברח להם אפילו תוכי אחד.

עוד סעיף מענין:סעיף 7.
ו.ישראל לא מאשרת סחר של פרימטים (קופים למיניהם), אלא במקרים חריגים שקיבלו היתר מיוחד.

ומהו ההיתר המיוחד? האם לחוות כמו מזור יש היתר מיוחד? כנראה שכן, ייבוא קופים למטרת רבייה כשאת הגורים שולחים למעבדות בעולם
לעריכת ניסויים, נכון שאין קשר לפגיעה אקולוגית כי הקופים לא משוחררים או בורחים ומתרבים אצלנו אבל יש כאן עניין מצפוני.
אם הרטב"ג יכול לקבוע איך יראה גודל הכלוב המינימלי בו יחייה התוכי למען רווחתו אזי היכן רווחת הקופים הנשלחים למעבדות?

לא חסרים דוגמאות שונות וכל מגדל יכול לעשות את החשבון לבד.