נכון עם נשרים במיוחד ניזהרים שלא יתרגלו לאנשים.
עם העורבני אני לא משחקת רק נותנתלו לאכול, וברגע שהוא לומד לקחת לבד אני רק שמה לו את המנה.כך שלא יתרגל אלי , ולא יהיה מוחתם.
השכן שלי צפר, אנחנו מטבעים את כל הגוזלים לפני השחרור, יש רישום מול הרשות ומשחררים לטבע.בדרך כלל זה מצליח.
פעם טיפלתי בענפת בקר שעברה התעללות מחתולים, וממש לא חשבתי שאצליח לשקם אותו. אבל יש ניסים והוא החזיק מעמד, למד לאכול לבד, התחיל ללכת וגם למד לעוף שוב.כשהייתי בטוחה שאפשר לשחרר אותו לטבע קראתי לילד שהציל אותו ונתתי לו לשחרר את הציפור.הייתה התרגשות אצל כולנו.לא היינו בטוחים שנגיע למעמד הזה, כי הזהרתי את הילד שאולי נתאכזב, כי הרי אני לא וטרינרית.
בכל אופן התאספנו ובצורה חגיגית שוחרר מהפינת החיי.עשה כמה סיבובים וכנראה עף לבקר את קרוביו.
למחרת אמרתי לילדים בואו נעשה ניסיון, נראה אם בנג'י (כך קראנו לענפה) ישמע אותנו ויבוא.קראנו לו כמה פעמים, והנה הוא הופיע, נחת על הארגז, וישר ניגש לצלחת והתחיל לאכול את נתחי הבשר שהכנתי לו.ברור שכולם שמחו, וכך אנחנו דאגנו לו עוד כמה שבועות עד שהחליט להצטרף למשפחה שלו ולעבור למקום אחר.
