רז, התייצב כאן בפקודה!
נשלח: 08 אפריל 2008 10:21
הבטחת דיווח על יומך הראשון ממקום עבודתך החדש.
מה יהיה?
האם יהיה עלי לאיים עליך שוב?
מה יהיה?
האם יהיה עלי לאיים עליך שוב?
הבטחתי ולכן אקיים :
סיפור שהיה כך היה . . .
יומן הקפטן : 07-04-2008 , יום שני , 09:28 בוקר , התייצבתי בנקודת המפגש (חנות ג'ונגל , קניון רננים).
מרחק מספר פסיעות לכיוון דרום-מזרח התמקם לו להנאתו בית קפה מזמין , אך לא נכנעתי לפיתוי . זמני היה קצר .
בעודי מתנהל בביטחון מופרז משהו אל תוך כותלי החנות , הבחנתי על אחד הענפים הגבוהים
בעוף מוזר , ארה בלו&גולד - הם קראו לו , מיד זינקה למוחי המחשבה שייתכן והדבר יהווה מכשול
במהלך רצף החיים הבריאים של התוכי האהוב שלי (שנשאר בבית מסיבות שיקבלו ביטוי בשלב מאוחר יותר) ,
אך לא נתתי למחשבה האיומה לעצור אותי , לא היום ..
החנות הייתה יפה ומתוחזקת למראית עין , אותי עניין מה לא רואים , מה קורה מתחת למעטה המצוחצח .. גם לזה נגיע ...
"בוקר טוב , איך אני יכול לעזור ?" בקול שיוצא מגרון שלפני מספר רגעים לגם את טיפת הקפה האחרונה לאותו בוקר .
"נעים מאוד , אני רז - העובד החדש .. ירון(שם בדוי) נמצא?" לפני שסיימתי את שהיה בפי , הבחנתי בחיוך שמתאמץ לצאת ,
"ירון, נעים להכיר" בעיצומה של לחיצת יד אשר לעין הבלתי מקצועית בעליל הייתה מתפרשת כמאבק כוחות ילדותי "שמעתי שאתה חובב תוכים , הכרת כבר את שרגא?" הצתחקק לו והסיט מבטו לעבר הארה שלא לקחה חלק פעיל מדיי בשיחה הקולחת ..
"אני אוהב את כל החיות , אבל לתוכים יש לי חולשה מסויימת , בעיקר לשלי" ניסיתי להכניס את גוולו לשיחה , שיבין את הרמז ..
"רואה שם בפינה את הכלובים הגדולים של התוכונים?" שאל והצביע לכיוון "על הכלוב הכי שמאלי נשען מטאטא ,
תתחיל לטאטא מהכניסה ועד המשרד , אני כבר חוזר" והלך לכיוון בית הקפה , כנראה להחליף כמה מילים עם המלצרית ..
המטאטא היה בידי , אך לא הצלחתי למקד את עצמי למשימה שלשמה הוא היה שם , ראשי נדד דרך עיניי לשאר החנות ,
מיני מזונות לחיות מחמד מכל הסוגים , הגדלים והצבעים , צעצועים , אקווריומים , אביזרים , מיטות , כלובים , לטאות , נחשים ..
הרגשתי פתאום את כל הביטחון המאפיין אותי לרוב , נמוג .
"כולם ככה בהתחלה , אל תדאג - צ'יק צ'ק נכניס אותך לעניינים" הפתיע אותי והניח ידו על כתפי , בידו השנייה החזיק בקבוק
מים גדול , סאן-בנדטו , ועליו כוסות פלסטיק "צמא ?" שאל ועינייו עסוקות בפתיחת הבקבוק ,
"אשמח לכוס מים , כמה זמן אתה עובד כאן ?" ניסיתי להתנהג בקלילות , "בערך שלוש שנים , חודש שעבר המנהלת
עברה לסניף אחר ואני קודמתי למנהל החנות" אמר ותחושת רוגע בלתי מוסברת החלה אופפת אותי ..
בעודי לוגם , התחלנו להלך בחנות , ואני כילד במפעל שוקולד בעיניים פקוחות לרווחה - מנסה לקלוט
כמה שיותר אינפורמציה ולא לשאול שאלות מיותרות ולא רלוונטיות ..
לאחר מספר קווים שמחוג השעון הגדול על הקיר הספיק לעבור , כבר הרגשתי נינוח במקום החדש ,
אך בליבי מיהרתי לחזור לבית , המבצר שלי , שם נמצא לא אחר מאשר גוולו , התוכי שלי , בלי שום תעסוקה חוץ
מזו שהוא כבר רגיל אליה .
"סיכמתי עם יניב(שם בדוי) שאוכל להביא את התוכי שלי לחנות , שיהיה איתי ולא ימות משעמום בבית .. " בטון חצי מתנצל ..
התגובה לא איחרה לבוא - "קקדו , נכון ?" שאל ירון ושנינו ידענו שהתשובה היא כן , "אני לא כל כך בטוח איך שרגא תגיב
לעוד תוכי גדול בחנות , היא רגילה להיות לבד .. אני דואג לתוכי שלך .. " תשאיר לי את הדאגות לתוכי שלי , חשבתי בלב ,
"אנחנו נמצא פתרון , אולי מעמד יותר נמוך הענף עליו היא (שרגא) נמצאת , אולי מעבר לקיר שלא יראו אחד את השנייה ,
אבל נמצא דרך , התוכי שלי לא יישאר בבית לבד כל יום" קבעתי והרשמתי אפילו את עצמי לשמע המילים הנחרצות
שנורו לעבר קופת החנות , שם עמד ירון .
מאותו רגע לא דיברנו יותר על התוכי שלי , היה לשנינו ברור שמקומו איתי , היכן שיהיה המקום .
המשך המשמרת היה 'רגיל' למדיי , בלי שום נקודות ציון מיוחדות הדורשות התייחסות מעמיקה , ככל שהזמן עבר
הבנתי שלא משנה בכמה חנויות לחיות מחמד עבדתי - בכל חנות חדשה יהיה הרבה מה ללמוד ותמיד יהיו הרגלים
שאהיה חייב לשנות , דרכו של עולם .
לקוחות נכנסו ויצאו , חלקם בידיים מלאות וחלקם 'סתם באו לראות מה חדש' , הארה המרשימה רבצה לה על הענף ומדי פעם
נבחה וצווחה על באי החנות כמי שמעולם לא קיבל הדרכה נאותה על 'איך להתנהג ללקוחות' , סחורה הגיעה לחנות
בערך כל שעה עגולה ובסימפוניה של שלושה עובדים תפסה את מקומה על המדפים במהירות על , החנות התנהלה
על מי מנוחות , כיאה לחנות חיות ..
בסוף המשמרת שלי , קרא לי ירון(שם בדוי) למשרד , ושאל אותי מה שלומי ואם החנות ענתה על הציפיות שלי ,
"אני חושב שיהיה לי כאן טוב , חבר'ה נחמדים והמון חיות .. מה כבר יכול להשתבש ..?" עניתי לו .
המשכנו בשיחת החולין הקצרה עוד כמה רגעים , לוודא שלשנינו יש קצת מידע זה על זה ,
ויצאתי לדרכי , חולף על פני בית הקפה המעוצב כאילו בהזמנה אישית , לכיוון הבית .. אוח , הבית .. כבר מתרגש
לראות את התוכי שלי ולבשר לו שמצאתי לנו מקום נפלא , עם המון חיות ורעש כמו שהוא אוהב , ושיהיה לנו ממש טוב שם ביחד ..
כך הגיע לקיצו היום הראשון בעבודה החדש שלי , עייף , רעב , ומלא אנרגיות מחודשות ורצון ללמוד הגעתי הבייתה -
שם חיכה לי בסבלנות רבה התוכי שלי , ועל פניו שרועה הבעה שאי אפשר לפרש לשתי פנים :
תוציא אותי מהכלוב כבר !!!!!!!
סוף יומן הקפטן : 07-04-2008 , יום שני , 18:24 אחר הצהריים .
.. 
[/quote] 
אין מילים. אני יכול לשבת פה שעות על גבי שעות ולא אצליח לתאר את 
) שבפעם הבאה יביא מיץ ולא מים או שאני בא.... 
)
,תודה על השיתוף.
