תוכים מידע ומכירות

תמיד תהיתי למה ישראלים הם יותר חצופים/פלפלים/רעשנים מכולם. וזה לא משהו שאני לא אוהבת.. יש בזה יתרונות ויש גם חסרונות.

אבל אף פעם לא ידעתי ולא הבנתי למה באמת אומרים בכל העולם שישראלים הם רעשנים ובאיזה שהוא מקום גם ברבריים.

אני לא לוקחת את זה למקום של "ברבריות" אני חושבת שישראלים הם העם הכי חם שיש.

והיום הבמאי שלי של ההצגת סיום (של כיתה י"ב) אמר שיש לו תיאוריה- והוא חושב שכשהמדינה קמה לא היה זמן לנימוסים. והיה צורך מהר לבנות פה ישוב.. מהר לבנות שם ישוב... וזה עבר עם השנים. היה צריך "מרפקים". ולדעתי הוא צודק.
היום למשל זו הסיבה שישראלים מאודדד מצליחים בחו"ל, הם הכי יעילים, לא מורחים את הזמן, באים מכוונים למטרה, באים "תכלס" לעבוד ולתקתק עניינים. וזו הסיבה גם שאמריקאים אוהבים לעבוד עם ישראלים.
ישראלים נמצאים בכל מקום ומצליחים בכל מקום..

מה דעתכם? חושבים שהוא צודק? יש לכם תיאוריה אחרת? אתם אוהבים/ לא אוהבים את התכונה הזאת?

אני חושבת שזה יותר מורכב מזה..
קודם כל יש הבדל בין ה"תכלס" וה"מרפקים" לבין חוצפה/ברבריות ו"אדם לאדם זאב"
אולי מה שהוא אמר מסביר את הדבר הראשון, אבל הברבריות והעצבים ו"הישראלי המכוער" בא מחינוך לקוי וגם פערים חברתיים כלכליים
לפחות לדעתי


היה סרט שראינו במגמת תקשורת, על ההבדלים בין ארה"ב לקנדה, אני לא זוכרת בדיוק כי זה היה לפני כמה שנים, אבל זה בערך ההשוואה:
גם בארה"ב וגם בקנדה יש לאזרח גישה לנשק חם, עם זאת בארה"ב הפשיעה והשימוש בנשק חם גבוהים פי כמה וכמה מאשר בקנדה
בארה"ב באופן כללי יש אחוזי פשיעה ועוני גבוהים, ובקנדה הם ממש אפסיים
מה ההבדלים? בקנדה המדינה מממנת ביטוח רפואי, ה"עניים" מקבלים תמיכה מהמדינה, ובקיצור הפערים החברתיים כלכליים הם קטנים.
בארה"ב הפערים החברתיים-כלכליים עצומים, אין מימון ממשלתי, יש מיסים גבוהים.. יש גזענות



לדעתי החינוך הלקוי והפערים בארץ גורמים לתסכול, כעס, חוסר סבלנות ובקיצור - ברבריות, ומצד שני גם ליכולת "מרשימה" לרמות, לגנוב ו"לעקוץ" בלי בושה.


כשהייתי באוסטרליה (במיוחד אחרי העצירה בבנגקוק) הייתי בשוק מהבדלי התרבות. ההבדלים ניכרים בכל מקום, אנשים מנומסים, רחובות נקיים,
אפילו השוטרים סלחניים (מוותרים על מהירות גבוה, נסיעה ברמזור אדום...ועוד. פשוט לא יאומן).
אין מצב שעובד כלשהו (בין אם זה עובד בקניון ובין אם זה עובד ממשלתי) ידבר אליך בחוסר כבוד או זלזול, בכעס..
יש את הצעירים שהם קצת חצופים ודומים לצעירים שלנו, אבל גם הם לא מגיעים לרמה רדודה כמו בארץ.
באופן כללי המצב שם כל כך שונה מהארץ שקשה לתאר במילים. גם שם יש יוצאים מן הכלל ואנשים רעים, כן, אבל כחברה הם כמה רמות מעלינו.
אני אתן עוד דוגמא, אפילו במקומות בילוי, בית קפה או פאב, אין דבר כזה "טיפים", והמחירים נוחים. אם נתת טיפ הם בשוק ומודים לך
בלי סוף. בארץ אם לא שמת "מספיק" טיפ המלצרית עוד תעשה לך פרצוף ובחוצפתה תגיד שיש אנשים שנותנים יותר. מילא אם השירות
שלה היה מצדיק את זה אבל לשפוך או לטפטף משקה, לבוא אחרי שעה לתת שירות ועוד עם מבט כאילו הפריעו לה לישון או משהו.. לא
מגיע לה אפילו מילה טובה. זה עבודה והיא בחרה בעבודה הזו אז שתלמד לתת שירות.. אבל גלשתי מהנושא
השוק השני שלי היה כשחזרתי לארץ, לא עברו 10 דקות מהרגע שנחתתי וכבר פגשתי בישראלי המכוער.
אבדה כבודתי בבנגקוק, ועמדתי בתור לרשום את הפרטים שלי כדי שיצרו איתי קשר כשהתיק יימצא. כמובן שאין תור מסודר, יש קבוצה של
אנשים וכל אחד מנסה להיות הבא בתור. זוג צעיר התקדם לדלפק וכבר מישהו מאחורה צועק "מה אני פראייר שלכם? למה מי אתה? למה
נדחפת? הלו הלו אני הייתי בתור קודם!" וצעקות בסגנון..
רבאק, שישי בבוקר, אחרי כמעט 20 שעות טיסה רצופות, תחכה שנייה ותהיה הבא בתור, או לפחות תסביר במילים בטון רגוע ותבקש שהם
ימתינו כמו כולם. למה לצעוק? למה לקלל? על מה המהומה? באוסטרליה יש ביטוי נפוץ no worries (אין דאגות) וככה הם באמת,
עובדים מ 8\9 בבוקר עד 17:00 בלבד, ב17:00 הכל סגור מלבד מסעדות או פאבים.. אין מלחמות, אין משברים.. ה"עניים" גרים
בפרברים בוילות נאות, לחלקם יש בריכה.. בקיצור החיים הטובים
בארץ כל כך הרבה חדשות רעות, כל כך קשה לקנות בית, להשכיר אפילו, שכר לימודים גבוה, חינוך ברמה נמוכה.. אז מה הפלא
ובכל זאת יש לא מעט אנשים שהם פשוט מדהימים, וטובים, ואכפתיים, וסבלניים, ומתייחסים בכבוד, וזה מה שמציל אותנו כחברה לדעתי.
אבל ביומיום נתקלים יותר בישראלי המכוער.. וחבל שזה המצב

וואו חפרתי..

שירלי את ממש ממש צודקת. אבל תחשבי גם שאצלנו הילדים לא נולדים למדינה בלי Worries כמו שם. אצלנו תינוקות נולדים למדינה עם מלחמות, מדינה שצריך להילחם עליה, להתגייס לצבא, הם רואים אלימות, פיגועים ובאיזה שהוא מקום זה חלק מהחינוך שלהם. לא כל החינוך קשור להורים. רובו, אבל לא כולו. ככה שלא תמיד אפשר להאשים את הישראלים. כי נכון במדינות אחרות הכל טוב ויפה, אין מלחמות, אין דאגות, אין להם צבא לממן אבל אצלנו זה אחרת.
שוב, אני לא מכלילה ואומרת שכל מי שמנהג לא יפה זה בגלל מלחמות וכאלה. אני רק אומרת שהיום לצערי הרב חלק מהחינוך של הילדים זה כי הם רואים את כל הפיגועים והגועל נפש שיש מסביב. רק עכשיו פתחתי טלויזיה וראיתי שעזה כבר יכולה להגיע עם הטילים לפאתי ת"א ויכול להיות שגם בעתיד לבת-ים, נס ציונה וכו'. אבל זה כבר נושא אחר.. אני מנסה לומר, שזה הדבר הראשון שראיתי כשפתחתי טלויזיה.

נכון, כתבתי שבארץ יש הרבה חדשות רעות, וששם אין מלחמות ואין משברים וזה גם משהו שמשפיע וגורם להבדלים, ללא ספק

ולא התכוונתי רק לחינוך בבית, מערכת החינוך נוראית לדעתי.. אבל בסופו של דבר החינוך מתחיל בבית
ראיתי לא פעם בימי הורים שהמורה מעירה לילד בעייתי וההורים מיד קופצים להגנתו ואף מדברים בזילזול למורה
איך אפשר לתקן או ללמד ילד או נער איך להתנהג כשבבית מלמדים אותו שזה בסדר?
זה קשה מאוד..
או עוד דוגמא, ילד נוסע ברכב עם אביו, ונהג כלשהו חותך ועוקף אותם.. איך האבא מגיב? בקללות שלא אכתוב כאן, בעצבים.
מה הוא מלמד את הילד? ברגע שקורה לך משהו לא בסדר, או שלא מתקבל בעיניך, תגיב בכעס, באלימות מילולית ואפילו פיזית.
אז מה הפלא שהנוער היום לא יודע גבולות.. (אני לא מכלילה, אני מדברת רק על אלו שמתנהגים ככה, ויש הרבה כאלה)

מסכימה איתך לחלוטין. גם להורים היום אין גבולות.