תוכים מידע ומכירות

באשכול על השרייה והנבטה הזכרתי שהשאלה של צבי שביקש מתכון מדוייק של תערובת השרייה הזכירה לי איך סבתא הייתה מוסרת את המתכון שלה לעוגה.
זה התחיל במילים: man nehme =נא לקחת: 8 ביצים, 250 ג"ר חמאה.
כבר הייתי כמה שנים בארץ והכמויות האלו בכלל לא נכללו אז במילון שלנו.בכל מקרה כתבתי יום אחד לסבתא שלי להונגריה שתשתלח לי את הרצפט של הסופגנית שלה שהיו ממש נהדרות.תמיד הזכירו לי בלונים, כי הם היו כאלה, המון אוויר בפנים ורק קליפה מסביב.המכתב המיוחל הגיע, ואני בהלם.היה כתוב שצריך ביצים, סוכר, נוזלים שמרים, אבל מה שלא היה כתוב זה הקמח.מיד כתבתי תשובה לסבתי ושואלת אותה למה לא כתב כמה קמח צריך לשים???
והיא שתמיד היה חוש הומור טוב ענתה לי : תגידי אווה'לה אין לך מספיק אינטליגנציה להבין כמה קמח את צריכה להוסיף?כמה שמתבקש. זאת הייתה סבתא שלי עם המתכונים, ואני למדתי את הלקח

אווה מצאת את הכמות הנכונה?
אם כן תשלחי את המתכון,איך קוראים לסופגניות?
ומה עם פלצ'ינטה?

אלי תפסיק לגרות את מיצי הקיבה שלי על הבוקר

דרך אגב אני לא חסיד גדול של פלצ'ינטה,אפשר להגיד שאני יכול לוותר על זה,אך לאה אוהבת את זה מאוד,כשחמי ז"ל
היה מגיע לביקור לאה הייתה מבקשת שיכין לי פלצ'ינטה כי אני מאוד אוהב,(כמובן שעבורה הוא לא היה טורח)כשהייתי
מגיע הבייתה היה מחכה לי מגש עמוס וחמי היה רץ איתו לכבד אותי,כמובן שנאלצתי לבלוע "בהנאה רבה" מספר לא מבוטל של פלצ'ינטות
כדי שכולם יהיו מאושריםלאחר מספר פעמים התחלתי לאבד את חוש הטעם והיום אני מסוגל לאכול הכל .

דווקא אני מאוד אוהבת אותם.באחד הביקורים שלי אצל סבתא בהונגריה, יצאתי הרבה לטייל בעיר, ולא תמיד חזרתי לאכול צהריים.היא כל פעם שאלה אותי מה אכלתי, פן רעבתי במשך היוםוהמאכל האהוב אלי ברחוב היו הפלצ'ינטות, בכל מיני מילויים.אגוזים, או פרג טחונים מעורבבים בסוכר, או אבקת קקאו עם סוכר, גבינה לבנה.הכי אהבתי מילוי של ריבת משמש. עד היום הזה הריבה המועדפת עלי. היו ביתנים קטנים בכל העיר כמו ה"גזוזים" בשנות ה-50, שבטח הצעירים לא יודעים מזה בכלל, שם הייתה על הדלפק מעגלה קטנה, כמו במחסן בגדים בקיבוצים, עם מיכל קטן משם נשפכה כמות רצויה של הבליל, ובצד השני חצאה הפלצ'ינטה.

הסיפור שלך מזכיר לי נשכחות.כשבעלי לעתיד בא לבקר בפעם הראשונה אצל הורי, אימי שאלה מה לבשל לצהריים.אמרתי לה שתבשל איטריות (אז עוד לא קראו לזה פסטה) ועל זה גבינה לבנה ושמנת חמוצה (גם מפזרים סוכר).מאכל הונגרי די טיפוסי, מאוד משביע ומזין.אחרי ארוחת צהריים הזאת כפי שהסתבר יותר מאוחר, בעלי היה בדילמה קשה האם להתחתן איתי או לא