רציתי לדעת האם הוא נימכר בארץ ובאיזה מחיר? כשכתבתי את שמו המדעי מצאתי הרבה תמונות שלו בתוך כלוב. ועקב כך שהוא ממשפכת הזרזירים אני מנחש שכן מגדלים אותו בשבי ואף כהאכלת-יד. אם מידע יהיה שימושי. תודה.
תמונה למחשבה.
ברוכים הבאים לקהילת תוכי אינפו. מערכת הפורומום זמינה לקריאה בלבד. לדיונים הנכם מוזמנים לקבוצת הפייסבוק:
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.
קבוצת הפייסבוק של תוכי אינפו. לחצו כאן למעבר.
בנוסף, הנכם מוזמנים לצפות בפורטל ולקרא מאמרים, מדריכים, ביקורות ועוד... לחצו כאן למעבר.
זרזיר הדור.
מנהל: מפקחים
זרזיר הדור.
- קבצים מצורפים
-
- זרזער הדור.jpg (22.25 KiB) נצפה 2321 פעמים
Re: זרזיר הדור.
זרזיר הדור (
Lamprotornis (Spreo) superbus
),
מין מזרח אפריקני המפורסם בצבעיו המרהיבים. מקנן במספרים קטנים בפארק הירקון ומשמש מושא ללכידות וציד על ידי סוחרי ציפורים בארץ.
[JUSTIFY]הזרזיר ההדור נצפה לראשונה בתל-אביב, ומקורו בטבע הוא, כפי הנראה, מפרטים שברחו מפארק הציפורים שבפארק הירקון. [/JUSTIFY]
[JUSTIFY]כיום מספריו עדיין מועטים, אך הוא מתרבה בטבע. [/JUSTIFY]
[JUSTIFY] [/JUSTIFY]
[JUSTIFY] [/JUSTIFY]
[JUSTIFY] [/JUSTIFY]
על משפחת הזרזירים
משפחת הזרזיריים - Saturnidae - היא קבוצה של ציפורי שיר הקרובה לעורבים. לרוב בני המשפחה ברק מתכתי לנוצות. הזוויגים דומים בצבעיהם אך הזכר לעיתים גדול מעט מהנקבה. המשפחה מונה 24 סוגים וכ100 מינים. בארץ נמצאים 3 מינים: זרזיר מצוי,זרזיר ארבה והטריסטרמית. לאחרונה נוספו ארבעה מיני זרזירים פליטי תרבות והם מאינה מצויה, זרזיר שחור-קולר, זרזיר בורמזי וזרזיר הדור. יש חשש כי הסתגלנות של המאינה לסביבתה החדשה עלולה לאיים ולדחוק ציפורים מקומיות. (על כך ראו בכתבה על ציפורים פולשות, במקורות המידע).
[JUSTIFY]מתוך אתר של המשרד להגנת הסביבה(איכות הסביבה)[/JUSTIFY]
[TABLE][TR][TD]זרזיר מצוי [/TD][/TR][TR][TD]
סימני זיהוי: הזרזיר המצוי מונה 11 תת מינים. בארץ נצפים 5 תת מינים הנבדלים זה מזה בצבע סוככות הזנב, סוככות האוזן וצבע העורף. תת המין הנפוץ ביותר בארץ הוא S. v. pupuracens שני תת המינים S. v. tauricus ו S.v. vulgaris שכיחים, שני האחרוניםS. v. caucasicus ו S. v.poltratskyi שכיחים פחות.
גודלו בינוני, אורך גופו כ 20-23 ס"מ, מוטת כנפיו 38-42 ס"מ ומשקלו עד 100 גר'. צבעו שחור מתכתי מנוקד בלבן בחורף. במהלך החורף נשחקים קצות הנוצות המנוקדים כך שלקראת האביב עוטים הזרזירים לובש שחור אחיד, המבהיק בברק ירוק-סגול ארגמני. הגב של הצעירים נוטה לחום. המקור ארוך וישר, שחור בחורף ומצהיב באביב. הזוויגים דומים אך הזכר גדול יותר. הזרזירים הם שוכני עצים אך ניתן לראותם רצים על הארץ.
חברותיות: בישראל מצוי הזרזיר בלהקות.
התנהגות: רעשניים במעופם ובמנוחה ונוהגים להתלהק לקראת השינה. בדרכם למקום הלינה הם מבצעים תרגילי אירובאטיקה מרהיבים שתפקידם לא ברור. יש הסוברים שהתופעה נועדה ליצור משבי רוח כדי לבלבל ולהרחיק את הטורפים בעיקר בז נודד הנוהג לארוב לזרזירים ליד אתרי הלינה. (עוד על תרגילי המעוף המרהיבים - בכתבה על לינה מקובצת).
תרגילי המעוף האלה נמשכים כ 5 - 10 דקות ממש על סף החשיכה ובסיומם צונחים הזרזירים אל אתר הלינה שבדרך כלל הוא עץ צפוף עלווה. כמו הנחליאלים - נוטים הזרזירים למקם את אתרי הלינה שלהם בעצים שמצויים במרכזה של העיר ממש, מעל רחובות סואנים. תרגילי מעוף מדהימים אפשר לראות בסרטון על התכנסות ללינת לילה. על הארץ הזרזירים הולכים ולא מנתרים.
תפוצה בעולם: התפוצה המקורית אירנו-טורנית ואירו-סיבירית מהרי אלטאי דרך מרכז וקדמת אסיה ומשתרעת על מרבית אירופה. יובא גם לאמריקה ולאוסטרליה.
עונתיות ושכיחות: נודד בסתיו לדרום אירופה, אפריקה והמזרח התיכון וכן לסעודיה לאירן וחלקים בהודו. בארץ - כל חמשת תת המינים מבקרי חורף בכל חלקי הארץ. ונצפים ביותר בין סוף אוקטובר לראשית מרס.
משך חיים: תוחלת החים הממוצעת היא של כ 1.5 שנים. זרזירים רבים נטרפים על ידי תנשמות.
מקום חיות: משולי הקוטב דרך ערבות עם אקלים ממוזג ועד אקלים ים תיכוני בעיקר בשפלות, רמות נמוכות ובהרים עד לגובה של 800 מ' המכוסים בחורשים פתוחים, שולי יערות נשירים וכן באזורים סלעיים לאורך חופים, מטעים וכרי מרעה ואף במרכזי ערים. מצוי עד רום של 1000 מטר מעל פני הים.
תזונה: הזרזיר הוא אוכל כל. מיני הזרזירים שעיקר מזונם חרקים מקורם ישר והניזונים בעיקר מפירות מקורם מאונקל. מזונם באירופה בקיץ מתבסס על חרקים ולכן תועלתם מרובה והאיכרים נוהגים לבנות להם ארגזי קינון בגנים. בארץ הם חורפים ומלקטים מהקרקע זרעים, נבטים וברפתות והדירים מזון הניתן לבהמות ובכך גורמים לנזק רב. אך מאחר והזרזירים אוכלים מזיקי חקלאות כמו חלזונות יבשה, חיפושיות, חידקניות ויקרוניות - נזקם מתקזז.
קינון ודגירה: בארץ הזרזיר מבקר חורף ואינו מקנן. בארצות בהן הוא מקנן הוא דוגר במגוון רב של חורים ומחילות בין טבעיות או מלאכותיות כמו חורי נקרים קיני כוכיות, מחילות ארנבונים ואף בבניינים וגשרים ושאר מעשי אדם. קן הזרזיר -בדומה לכל בני המשפחה - מבנה מרושל, דמוי סלסילה הבנוי בחורי עצים ובנקיקי סלעים, כמו גם בתיבות קינון ובמבנים מלאכותיים. צבע הביצים מבהיק וצבען תכול טורקיז. הגוזלים עוטי פלומה. חלוקת התפקידים בין המינים שוויונית - שני בני הזוג בונים, דוגרים ומאכילים את הגוזלים בחרקים ובפירות.
פרטים מיוחדים: הזרזיר נחשב מבין הציפורים המהירות ביותר - מהירותו מגעת לכדי 74 קמ"ש! במעופו הוא חותר במהירות בכנפיו ולאחר מכן גולש בכנפיים פרושות ואז מראה צלליתו כמשולש. הזרזיר משלב בשירתו חיקויים של ציפורים אחרות וקולות שונים מהסביבה שלו (חריקת דלת, קרקור תרנגולת וכד) זרזירים בשביה אף לומדים לבטא מילים. שייקספיר בהצגה שלו 'הנרי הרביעי' התייחס לכושר החיקוי של הזרזיר:
The king forbade my tongue to speak of Mortimer. But I will find him when he is asleep, and in his ear I'll holler 'Mortimer!' Nay I'll have a starling shall be taught to speak nothing but Mortimer, and give it to him to keep his anger still in motion.
בתרגום חופשי: המלך אסר על לשוני להגיד מורטימר. אבל אמצא אותו כשיישן ואלחש באזנו מורטימר, או אמצא זרזיר ואלמדו להגיד אך מורטימר ואתן לו אותו למשמרת - שכך שכעסו לא ישכח.
התמעטות אוכלוסיית הזרזירים: לפני כ -20 שנה מנתה אוכלוסיית הזרזירים החורפים בישראל כ- 15 מיליון פרטים והם הסבו נזק רב לחקלאות. כיום ירד מספרים מאד וההסבר לכך לא ידוע. יש סברה שזה קשור לאסון צ'רנוביל שארע בשנת 1986. תופעה של התמעטות זרזירים נפוצה גם בצפון אירופה, כנראה בגלל שינויים באופי החקלאות שהפכה אינטנסיבית יותר. במדינות מסוימות כגון אנגליה התמעטו הזרזירים כל כך עד שהוכרזו כ 'מין אדום' כלומר בסכנת הכחדה. נמצאה ירידה משמעותית במספר הזרזירים גם בשבדיה, ברוסיה ובמדינות הבלטיות. לפי נתוני טיבוע מקור רוב הזרזירים בארץ הם מהחלק האירופי של ברית המועצות. יתכן והירידה במספרם בארץ נובעת מכך שבארצות אלה ירד מספר הזרזירים. [/TD][/TR][/TABLE]
הזרזיר ניצוד כפי שניצודים זנים שונים אחרים(חוחיות וכו')אך לא כתוב כלום על האכלת יד,לא נראה לי שאכן
אפשר לביית אותו לרמה של האכלת יד אך להרגילו למטפל נראה אפשרי בהחלט,כפי שצויין הזרזיר בשבי אף לומד לחקות מילים.
מעבר לזה הזרזיר הינו ציפור בר ולצוד אותה ולכלוא אותה זה פשוט כאב לב.
Lamprotornis (Spreo) superbus
),
מין מזרח אפריקני המפורסם בצבעיו המרהיבים. מקנן במספרים קטנים בפארק הירקון ומשמש מושא ללכידות וציד על ידי סוחרי ציפורים בארץ.
[JUSTIFY]הזרזיר ההדור נצפה לראשונה בתל-אביב, ומקורו בטבע הוא, כפי הנראה, מפרטים שברחו מפארק הציפורים שבפארק הירקון. [/JUSTIFY]
[JUSTIFY]כיום מספריו עדיין מועטים, אך הוא מתרבה בטבע. [/JUSTIFY]
[JUSTIFY] [/JUSTIFY]
[JUSTIFY] [/JUSTIFY]
[JUSTIFY] [/JUSTIFY]
על משפחת הזרזירים
משפחת הזרזיריים - Saturnidae - היא קבוצה של ציפורי שיר הקרובה לעורבים. לרוב בני המשפחה ברק מתכתי לנוצות. הזוויגים דומים בצבעיהם אך הזכר לעיתים גדול מעט מהנקבה. המשפחה מונה 24 סוגים וכ100 מינים. בארץ נמצאים 3 מינים: זרזיר מצוי,זרזיר ארבה והטריסטרמית. לאחרונה נוספו ארבעה מיני זרזירים פליטי תרבות והם מאינה מצויה, זרזיר שחור-קולר, זרזיר בורמזי וזרזיר הדור. יש חשש כי הסתגלנות של המאינה לסביבתה החדשה עלולה לאיים ולדחוק ציפורים מקומיות. (על כך ראו בכתבה על ציפורים פולשות, במקורות המידע).
[JUSTIFY]מתוך אתר של המשרד להגנת הסביבה(איכות הסביבה)[/JUSTIFY]
[TABLE][TR][TD]זרזיר מצוי [/TD][/TR][TR][TD]
סימני זיהוי: הזרזיר המצוי מונה 11 תת מינים. בארץ נצפים 5 תת מינים הנבדלים זה מזה בצבע סוככות הזנב, סוככות האוזן וצבע העורף. תת המין הנפוץ ביותר בארץ הוא S. v. pupuracens שני תת המינים S. v. tauricus ו S.v. vulgaris שכיחים, שני האחרוניםS. v. caucasicus ו S. v.poltratskyi שכיחים פחות.
גודלו בינוני, אורך גופו כ 20-23 ס"מ, מוטת כנפיו 38-42 ס"מ ומשקלו עד 100 גר'. צבעו שחור מתכתי מנוקד בלבן בחורף. במהלך החורף נשחקים קצות הנוצות המנוקדים כך שלקראת האביב עוטים הזרזירים לובש שחור אחיד, המבהיק בברק ירוק-סגול ארגמני. הגב של הצעירים נוטה לחום. המקור ארוך וישר, שחור בחורף ומצהיב באביב. הזוויגים דומים אך הזכר גדול יותר. הזרזירים הם שוכני עצים אך ניתן לראותם רצים על הארץ.
חברותיות: בישראל מצוי הזרזיר בלהקות.
התנהגות: רעשניים במעופם ובמנוחה ונוהגים להתלהק לקראת השינה. בדרכם למקום הלינה הם מבצעים תרגילי אירובאטיקה מרהיבים שתפקידם לא ברור. יש הסוברים שהתופעה נועדה ליצור משבי רוח כדי לבלבל ולהרחיק את הטורפים בעיקר בז נודד הנוהג לארוב לזרזירים ליד אתרי הלינה. (עוד על תרגילי המעוף המרהיבים - בכתבה על לינה מקובצת).
תרגילי המעוף האלה נמשכים כ 5 - 10 דקות ממש על סף החשיכה ובסיומם צונחים הזרזירים אל אתר הלינה שבדרך כלל הוא עץ צפוף עלווה. כמו הנחליאלים - נוטים הזרזירים למקם את אתרי הלינה שלהם בעצים שמצויים במרכזה של העיר ממש, מעל רחובות סואנים. תרגילי מעוף מדהימים אפשר לראות בסרטון על התכנסות ללינת לילה. על הארץ הזרזירים הולכים ולא מנתרים.
תפוצה בעולם: התפוצה המקורית אירנו-טורנית ואירו-סיבירית מהרי אלטאי דרך מרכז וקדמת אסיה ומשתרעת על מרבית אירופה. יובא גם לאמריקה ולאוסטרליה.
עונתיות ושכיחות: נודד בסתיו לדרום אירופה, אפריקה והמזרח התיכון וכן לסעודיה לאירן וחלקים בהודו. בארץ - כל חמשת תת המינים מבקרי חורף בכל חלקי הארץ. ונצפים ביותר בין סוף אוקטובר לראשית מרס.
משך חיים: תוחלת החים הממוצעת היא של כ 1.5 שנים. זרזירים רבים נטרפים על ידי תנשמות.
מקום חיות: משולי הקוטב דרך ערבות עם אקלים ממוזג ועד אקלים ים תיכוני בעיקר בשפלות, רמות נמוכות ובהרים עד לגובה של 800 מ' המכוסים בחורשים פתוחים, שולי יערות נשירים וכן באזורים סלעיים לאורך חופים, מטעים וכרי מרעה ואף במרכזי ערים. מצוי עד רום של 1000 מטר מעל פני הים.
תזונה: הזרזיר הוא אוכל כל. מיני הזרזירים שעיקר מזונם חרקים מקורם ישר והניזונים בעיקר מפירות מקורם מאונקל. מזונם באירופה בקיץ מתבסס על חרקים ולכן תועלתם מרובה והאיכרים נוהגים לבנות להם ארגזי קינון בגנים. בארץ הם חורפים ומלקטים מהקרקע זרעים, נבטים וברפתות והדירים מזון הניתן לבהמות ובכך גורמים לנזק רב. אך מאחר והזרזירים אוכלים מזיקי חקלאות כמו חלזונות יבשה, חיפושיות, חידקניות ויקרוניות - נזקם מתקזז.
קינון ודגירה: בארץ הזרזיר מבקר חורף ואינו מקנן. בארצות בהן הוא מקנן הוא דוגר במגוון רב של חורים ומחילות בין טבעיות או מלאכותיות כמו חורי נקרים קיני כוכיות, מחילות ארנבונים ואף בבניינים וגשרים ושאר מעשי אדם. קן הזרזיר -בדומה לכל בני המשפחה - מבנה מרושל, דמוי סלסילה הבנוי בחורי עצים ובנקיקי סלעים, כמו גם בתיבות קינון ובמבנים מלאכותיים. צבע הביצים מבהיק וצבען תכול טורקיז. הגוזלים עוטי פלומה. חלוקת התפקידים בין המינים שוויונית - שני בני הזוג בונים, דוגרים ומאכילים את הגוזלים בחרקים ובפירות.
פרטים מיוחדים: הזרזיר נחשב מבין הציפורים המהירות ביותר - מהירותו מגעת לכדי 74 קמ"ש! במעופו הוא חותר במהירות בכנפיו ולאחר מכן גולש בכנפיים פרושות ואז מראה צלליתו כמשולש. הזרזיר משלב בשירתו חיקויים של ציפורים אחרות וקולות שונים מהסביבה שלו (חריקת דלת, קרקור תרנגולת וכד) זרזירים בשביה אף לומדים לבטא מילים. שייקספיר בהצגה שלו 'הנרי הרביעי' התייחס לכושר החיקוי של הזרזיר:
The king forbade my tongue to speak of Mortimer. But I will find him when he is asleep, and in his ear I'll holler 'Mortimer!' Nay I'll have a starling shall be taught to speak nothing but Mortimer, and give it to him to keep his anger still in motion.
בתרגום חופשי: המלך אסר על לשוני להגיד מורטימר. אבל אמצא אותו כשיישן ואלחש באזנו מורטימר, או אמצא זרזיר ואלמדו להגיד אך מורטימר ואתן לו אותו למשמרת - שכך שכעסו לא ישכח.
התמעטות אוכלוסיית הזרזירים: לפני כ -20 שנה מנתה אוכלוסיית הזרזירים החורפים בישראל כ- 15 מיליון פרטים והם הסבו נזק רב לחקלאות. כיום ירד מספרים מאד וההסבר לכך לא ידוע. יש סברה שזה קשור לאסון צ'רנוביל שארע בשנת 1986. תופעה של התמעטות זרזירים נפוצה גם בצפון אירופה, כנראה בגלל שינויים באופי החקלאות שהפכה אינטנסיבית יותר. במדינות מסוימות כגון אנגליה התמעטו הזרזירים כל כך עד שהוכרזו כ 'מין אדום' כלומר בסכנת הכחדה. נמצאה ירידה משמעותית במספר הזרזירים גם בשבדיה, ברוסיה ובמדינות הבלטיות. לפי נתוני טיבוע מקור רוב הזרזירים בארץ הם מהחלק האירופי של ברית המועצות. יתכן והירידה במספרם בארץ נובעת מכך שבארצות אלה ירד מספר הזרזירים. [/TD][/TR][/TABLE]
הזרזיר ניצוד כפי שניצודים זנים שונים אחרים(חוחיות וכו')אך לא כתוב כלום על האכלת יד,לא נראה לי שאכן
אפשר לביית אותו לרמה של האכלת יד אך להרגילו למטפל נראה אפשרי בהחלט,כפי שצויין הזרזיר בשבי אף לומד לחקות מילים.
מעבר לזה הזרזיר הינו ציפור בר ולצוד אותה ולכלוא אותה זה פשוט כאב לב.
