תוכים מידע ומכירות

היי אנשי תוכיאינפו XD
עכשיו כבר לילה ומאוחר יחסית
אי אפשר לעשות רעש או לראות טלוויזיה וכאלה...
אז ישבתי בסלון והסתכלתי באלבום תמונות...
ופתאום ראיתי תומנה שלי בתור ילד קטן עם פונץ''
הקוקוטייל הראשון שלי
ופתאום נזכרתי איך התחלתי לאהוב תוכי...
אז החלטתי לבוא ולספר גם לכם...
זה היה מזמן, הייתי בן 6 בערך
כשדוד שלי יעקוב קנה תוכי ג'אקו... לדוד שלי יש משתלה מאז ועד היום...
פעם היו לו שם קופים...!
אבל לקחו לו אותם כי יצא חוק נגד זה....
בקיצור הוא קנה ג'אקו והלכנו לראות אותו...
וישר התאהבתי! ישבה שם ציפור גדולה ואפורה שמפטפטת בלי סוף!
ואז הבנתי שזה עומד להיות גם אצלי...
אחרי בערך אבל לא ייחסתי לז יותר מדי חשיבות בחיים שלי
אחרי איזה שלוש שנים כשהייתי בן 8 (כיתה ג')
הגיע ילד חדש לכיתה
הוא גר במושב שלי אז אני והוא יש התחברנו...
ואז גיליתי שגם הוא אוהב תוכים..
ואז היה איזה חודש שאני והוא דיברנו רק על זה!....
אחרי זה ההורים שלי החליטו לקחת אותי לראות את התוכים של מגדל אחד שהיה גר אז במושב שלנו...
הוא גידל זוג אקלקטוסים וכמה זוגות ג'אקו ועוד כמה זוגות...
הוא אירח אותנו והיה נחמד
ואז עמדנו ללכת...
אז הוא נת לנו ספר על תוכים, בהשאלה...
אז אני והוא רק קראנו וקראנו
ואז גילינו את חוות התוכים ביגור...
זה היה הפרוייקט הבא שלנו
להגיע לשם!
אז אחרי שבוע בערך שכנעתי את אמא שלי לקחת אותנו לשם...
אז הלכנו לשם והיו שם קקדויים וסגלים ופיונוסים ומה לא?!?!
אני החלטתי לקנות קוקוטייל עוד לפני...
רק לא ידעתי כמה זמן זה ייקח...
בהתחלה לא באתי לשם בכוונה לקנות אבל אז ראיתי אותו את הקוקוטייל הכי מושלם בייקום..
החזקתי אותו והתאהבתי!
אז אמא שלי אמרה לי שאם אני רוצה אני קונה אותו עכשיו..
אז קנינו אותו....
את פונץ'
אחרי שלוש שנים שהוא היה אצלנו הוא מת בשיבה טובה...
העצב שהיה בי היה גדול...
אני כבר התרגלתי לקריאות שלו כשאני נכנס הביתה ואליו בכללי...
ואחרי חצי שנה השלמתי עם זה כבר...
ואז הגעתי למסקנה שאני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים
אז התחלתי לחקור.. וגיליתי את הגרין צ'יק...
לא לקח הרבה זמן עד שסטאר כבר היה אצלי
גרין צ'יק ילו סייד
מעלף...
חברותי בטירוף...
ולא עבר הרבה זמן עד שהוא גם הלך לעולמו...
אחרי שלושה חודשים מדהימים הוא מת...
כנראה ששעבדו עליי...
אין מה לעשות... ככה החיים...
מאז היו לי גם זוג פסיפיקים
והם לא החזיקו מעמד...
אז התחלתי שוב במחקרים....
וגיליתי שלציפורי אהבה יש הרבה מוטציות...
נדלקתי על אחת במיוחד!
מוטציית מאב (שחורה....)
וככה הכרתי את דיויד שיפוני
הוא היה הבעלים של פדרו אז
הוא החתים אותו...
אז ביקשתי ממנו לשמור לי אותו...
נסעתי אליו עם אימי ואחותי וראיתי אותו
הוא היה כל כך חמוד!!!
לא גמול עדיין וקצת פחדן....
פעם הבאה שביקרנו את דיויד היה כדי לקחת אותו...
נהנתי ממנו מאוד בזמן הזה...
ואז התחיל החופש הגדול...
החלטתי להחתים גוזל קוקוטייל
ולמי הכי מתאים לפנות?? לדיויד...
הוא אמר לי שבכיף הוא יימכור לי גוזל בהנחה אחרי שכבר קניתי ממנו...
לקחתי עם הגוזל גם זוג קוקוטיילים
וכיום גוצ'י הגוזל הזה כבר גמול..
ובראשון לספטמבר תבוא דודהשלי לקחת אותו לבית ספר שהיא עובדת בו
של ילדים עם בעיות שכליות...
פדרו גם אצלי...
והזוג...
זה הסיפור על איך התאהבתי בתוכים
ומעניין אותי לדעת
איך זה קרה אצלכם??

אז סליחה על החפירה
איתי כרמי

איתי סיפור מדהים

אני אספר את הסיפור שלי עצמי:

לפני כ-4 שנים לחברה של אחי (שהיום היא כבר אישתו) היה קוקטייל. יום אחד כל המשפחה נסעה ולא היה מי שישמור על הקוקטייל ליומיים, אז התנדבתי אני. טיפלתי בו במשך כיומיים ולא יכולתי להפסיק להסתכל עליו, להוציא אותו, להיות איתו, ללטף אותו, להבין כמה החיה הזאת חכמה ומדהימה. ככל שמתבוננים בה יותר ככה מבינים את החוכמה שלה. לא עבר זמן רב עד שניג'סתי לאבא שלי שאני רוצה תוכי. לפני זה ערכתי מחקרים והבנתי שהתוכים המתאימים למתחילים הם קוקטייל ותוכון. אמרתי לאבא שלי מה שיהיה תביא. הוא הלך לחנות כלשהי אם אני לא טועה בת"א, והיו שם תוכונים. כעבור כשעה הוא חזר הבייתה עם תוכון ירוק וכלוב. לתוכונית קראו צ'יקיטה.. צ'יקיטה הייתה אצלי תקופה מסויימת (אני כבר לא זוכרת ממש לכמה זמן.. נראה לי שחודשיים בערך), היא הייתה פרא אבל אני מאודד השתדלתי להרגיל אותה אלי (היא גם הייתה גזורה),
כעבור כשבוע צ'יקיטה כבר הסכימה להיות עלי/לידי, ואני הייתי בטוחה זהו,
יש לי תוכית לתפארת!
כעבור תקופה מסוימת החזקתי את צ'יקיטה, וברגע קטן של היסח דעת היא הצליחה להשתחרר ממני ופשוט עפה לה היישר החוצה.
הייתי כל כך עצובה שאבא שלי הציעה להביא לי עוד תוכי. הפעם החלטתי ללכת על משהו יותר 'רציני'.
התחלתי לבחון קצת ביד 2, ואז מצאתי מגדל קוקטיילים, שמו ראובן.
התקשרתי לראובן ושאלתי אם אפשר לבוא לראות את הקוקטיילים, הוא הסכים.
אחי וגיסתי לקחו אותי אליו (זה היה יום שבת) ואז התברר לי שהקוקטיילים הם בכלל פרא.
שאלתי אותו אם אין האכלת יד והוא אמר שאין אבל שבקעו גוזלים ואם אני רוצה הוא יכול להרגיל לי אחד (הם היו כבר בני חודש).
הסכמתי.
היו גוזלי לוטינו ווייט פייס. אני התלהבתי יותר מהלוטינו ומהלוטינו היו שני גוזלים. בחרתי את זה, יותר נכון זאת שנראית קטנה יותר (חשבתי שככל שהם קטנים יותר קל להרגיל אותם).
הקוקטיילית הזאת היא אייס שלי. (שהיום מתברר שהיא שילוב של לוטינו וקינמון)
את אייס קיבלתי לאחר חודש- כשהיא הייתה בת חודשיים. מורגלת, אבל עדיין טיפונת פחדנית. עם הזמן התרגלתי לאייס והיא אליי.
אין לי מילים, אני פשוט חולה עליה. אייס איתי כבר קרוב ל-3 שנים טפו טפו.. זה היה ממש אהבה ממבט ראשון !
בזמן שהיה לי את אייס חסכתי קצת כסף והחלטתי להביא תוכון (ללא ידיעתם של ההורים.. מה אני אעשה הייתי בטוחה שאמא שלי לא תרצה עוד אחד). אז הלכתי והבאתי תוכונית כחולה ומדהימה שלה קראתי ניקה.
ניקה הייתה אצלי חצי שנה, נקשרתי אליה נואשות. עד שיום בהיר אחד שוב, בהיסח דעת קטן ביותרר, היא התשחררה ממני.. ועפה!
חיפשתי אותה במשך כשבועע, היא ידעה לומר תיתי, ושמעתי אותה אומרת את זה, וזה היה כל כך מייאש, לא הצלחתי למצוא אותה..
אחרי ניקה אחי הביא לי זוג ציפורי אהבה, שלהם קראתי הרצל וקולומבוס. קולומבוס עזב אותי מהר מאוד ועבר לבית של ההורים של חברה של אחי, והרצל נשאר אצלי לתקופה קצרה (הוא היה מיועד להיות של אחי).. אז אחרי כשבועיים הוא עבר במקום לאחי גם לבית של ההורים של חברה של אחי והיה עם בן זוגו/תו קולומבוס.
אחריהם, החלטתי שאני חייבת עוד תוכי, יצרתי קשר עם דיויד,
והחלטתי לקנות ציפור אהבה.
חיכיתי שהוא יהיה גמול, הגעתי על לדיויד שגר לא כזה קרוב אלי,
ולקחתי את קוקו שלי, פיץ' פייס מקסים.
אחרי שבוע אמא שלי מעירה אותי מהר משינה ואומרת לי שהתוכי מת, קמתי וראיתי את קוקו שוכב על הגב מת.
זה היה קורע לב בשבילי, ועוד הייתי צריכה לקבור אותו.. קברתי אותו תוך כדי שאני לא מפסיקה לבכות, זה היה נורא.

וזהו, סגירת מעגל, היום יש לי רק את אייס.. היא הייתה נאמנה לי לאורך כל הדרך! ואני פשוט חולה עליה ומאושרת שיש לי אותה. מעדיפה תוכית אחת נאמנה מאשר 500 שאני מאבדת.

(סורי על החפירה)

וואו סיפור מדהים
אייסוש באמת נאמנה אלייך

סיפורים מדהימים
אז נראה לי שאני יתחיל את שלי.
כשהייתי בכיתה ג' הלכתי עם אבא שלי ואחי לחנות חיות לקנות כמה דגים חמודים
ואז ראיתי את התוכי הכיחמוד בעולם קוקטייל לוטינו מדהים!!
אמרתי לאבא שלי שני רוצה אותו ואחרי שיכנועים רבים הוא הסכים לקנות לי אותו.
כמון שאחי רצה גם אבל הוא היה בקטע של תוכונים,אז אבא שלי קנה לו זוג תוכונים חמודים.
כשהגענו הבייתה יצאנו לגינה והוצאתי את הקוקטייל לבחוץ הוא היה כל כך חמוד ורצה שאני ילטף אותו עוד ועוד.
ואז,אחי פתח את הכלוב של התוכים שלו ובשבריר שנייה תוכי אחד עף,הוא התחיל לבכות כל כך אז הכנסתי את הקוקטייל לכלוב ורצי לאמא שלי וכשהיא שמעה שהתוכון של אחי ברח היא הלכה לחנות חיות אחרת שיא מכירה את הבעלים שם והיא סיפרה לו את הסיפור.
הבעל חנות היה כל כך נחמד והביא לאחי תוכון במתנה.
אחי איזה שבועיים בערך אבא שלי התקשר אליי והציע שנקנה לקוקטייל בת זוג.
הסכמתי והלכנו לכפר קאסם ( ) וקנינו קוקטיילית נחמדה קנינו גם כלוב גדול ומרווח
ואחרי חודשיים בערך טוויטי (הקוקטייל לוטינו) מת ואני הייתי מאוד עצוב
ואחרי שבוע בערך מתה גם הקוקטיילית.
בגלל המחלה גם התוכונים מתו.
בסופו של דבר לא גידלתי תוכים מאז,
התחברתי לאתר וראיתי שעוזי הציע למכירה זוג ציפורי אהבה הכלתי אליו וקניתי אותם
והם עד היום אצלי.
לחבר שלי יש זוג ציפורי אהבה ובדיוק היה להם גוזל,שאלתי אותו האם אני יכול לקחת אותו ולהרגיל אותו אליי והוא הסכים מאז הוא ניהיה יותר ויותר יפה ושמו בישראל הוא בלונדי.
עוד לפני שקניתי את ציפורי האהבה שלי דיברתי עם מגדלת קקדו בשם הגר.
ראיתי את ביטון האברלה שלה בתמונות ופשוט התמוגגתי מהיופי שלו.
עד לפני 4 חודשים קראיתי אין ספור מאמרים על קקדו ודיברתי עם מגדלים שמגלדים אותו.
אחרי חיפושים רבים מצאתי את חוות יגור,נסענו לשם אני ואמא שלי וראינו קקדו אמבלה
גוזל,הזמנו אותו ושבועיים לפני שהיינו אמורים לקנות אותו הלכתי לחנות חיות באיזור
שלי וראיתי קקדו גאלה התאהבתי בו ולא ידעתי מה לעשות.
קבעתי פגישה עם מגדלים מדהימים שמגדלים אמברלה שהוא שלהם ויש להם בגוזליה
גם קקדו גאלה ואז ראיתי את טוי ואת אחותו ופשוט התוגגתי מהיופי שלו.
כיוון שכל כך רציתי אמברלה אבל בגלל בעיות של רעש לא יכלתי לרכוש אחד,ואז כשראיתי
את טוי המגדלים הקודמים שלו אמרו לי שהדצימבלים שלו הרבה יותר חלשים משל אמברלה.
אז החלטתי לרכוש קקדו דוקורפס,נפגשו עם המגדל שבוע לפני שטסנו לאילת וקבענו להיפגש
אחרי החופשה,אז יום אחרי החופשה הלכנו למגדלים ואחרי 3 שעות + של דיבורים ושיחה נעימה הגענו לרגע הקנייה.
קנינו לטוי גם כלוב חדש מהקופסא והמגדל אפילו עזר לנו להכניס אותו לאוטו.
קנינו גם צעצועים נחמדים ויפים,ובדרך הבייתה טוי היה מחובק לחזה שלי וכל הנסיעה רצה שאני ילטף אותו,ליטפתי אותו והוא כל כך שמח.
בסופו של דבר,אחרי נסיעה של חצי שעה בערך הגענו הבייתה
ומאז הוא אצלנו כ4 חודשים נפלאים.
כל חודש בערך אנחנו הולכים למגדלים הקודמים שלו איתו ומדברים אליו ובכללי.
אז זהו סיימתי את החיפרה.
צלש למי שקורה את הכל

וואו סיפור מדהים
ההורים דשל פדרו אצל עוזי....
(יותר נכון האבא... האמא מתה.... )

איזה יופי... קודם כל עצוב לשמוע אבל כנראה כל מגדל איבד תוכי אחד לפחות במהלך חייו..

נהנתי מאוד לקרוא

אין מה לעשות שירלי
כשאתה מתחיל לגדל תוכים אתה צריך לקחת בחשבון שלתוכים תוחלת חיים קטנה מאדם...
וחלק מהחוויה שבגידול הוא גם השלמה של המוות...

צודק..

איזה יופי לקרוא את הסיפורים האלה...
כבר היו אשכולות כאלה בעבר ובטח גם יהיו בעתיד אז למה לא...
אצלי הכל התחיל כשנמאס לי לגדל "רק" כלב, חתול ומידי פעם דגים. אמא שלי לא הסכימה לי לגדל שום מכרסם, ונסיוני לגדל אוגרים סיביריים בסתר עלה בתוהו..
אז ביקשתי מחברות שלי שיעשו לי "הפתעה" (כי אמא לא הסכימה) ליום הולדת ויקנו לי זוג תוכונים. אכן ביום הולדתי הן "הפתיעו" אותי עם זוג תוכונים ואמא שלי נאלצה להשלים עם העובדות...
התוכונים האלה אפילו עשו הטלה של שני גוזלים שמתוכם אחד הרגלתי אליי ברמה של מוחתם וממש נקשרתי אליו. לצערי הרב תוך מס' חודשים מועט לאמא שלי נמאס ונאלצתי למסור אותם.

אחריכמה שנים התגייסתי לצבא ומאוד רציתי שבדירה הצבאית שלי תהיה לי חיית מחמד קטנה (כי אסור חיות בכל מה שקשור לצבא) שאוכל לגדל בסתר אז מה יותר טוב מתוכון?! לאמא שלי נתתי תירוץ שאני קונה תוכון מוחתם לילדים שאיתם אני עובדת בצבא ורק מידי פעם אביא אותו הביתה. אז קנינו תוכונית מוחתמת מכפר הס (בחתימה שלי).. בהמשך התפתח סיפור אהבה בין אמא שלי לתוכונית ואני החלטתי שאני רוצה תוכי לעצמי, קצת יותר רציני.. ודווקא אמא שלי לא ממש התנגדה, אז קניתי לי את בר הקוקטיילית. כמה חודשים לאחר מכן לצערי התוכונית מתה ולקחתי את זה ממש קשה, ובכל זאת היה חסר ה"תוכי נוסף" ואז כבר עשיתי טעות... קניתי דררה מוחתמת לא משהו.. והיה לי קשה להחזיק אותה בדירה של הצבא, ובבית איש לא טיפל בה, אז גם אותה תוך כמה חודשים לצערי הרב נאלצתי למסור.

אבל כבר כשמכרתי אותה ידעתי שהתוכי הבא לא יאחר להגיע והפעם יהיה משהו קטן יותר. הפעם קניתי את מיגל, ציפור אהבה שהייתה אהבת חיי!! היא באמת בילתה איתי את רוב שירותי הצבאי. בזמן הזה החלטתי להביא בן זוג לבר הקוקטיילית וזה עבד מצויין וגם היו גוזלים... ותוך כדי הבאתי זוג תוכונים נוסף.. ויצרתי מעין בית גידול קטן.. רציתי שגם מיגל תהיה חלק מזה אבל לצערי כשהבאתי לה זכר היא החליטה לברוח והשאירה אותי עצובה...

ואז ביום בהיר אחד נסעתי עם אבא שלי לחוות התוכים בציפורי והוא "נדלק" שם על קוניור שמש, שאני בכלל לא רציתי, אז הוא קנה אותה "לעצמו" זוהי קוני שלנו!

כדי להמשיך להגדיל את בית הגידול הקטן שלי קניתי לאחרונה זוג ציפורי אהבה וזוג נוסף של תוכונים שאמא שלי מקבלת באיפוק..
והמבט קדימה....... המשך יבוא!

סיפור יפייפה
אהבתי את החלק שהן "הפתיעו אותך"...