תוכים מידע ומכירות

שלום ד"ר גנץ,

האם בתוכי החולה בכלמידיה, אפשר להבחין גם בסממנים חיצוניים הבאים לידי ביטוי?

תודות
אביבה

הי אביבה,
יש בתוכים שני מצבים בסיסיים בהקשר של כלמידופילה:
1) נשאות ללא סימנים קליניים (חיצוניים או פנימיים)
2) מחלה קלינית.
רוב רובם של התוכים הנגועים בחידק הם בקטגוריה 1.
לגבי תוכים חולים, יש סימנים שיכולים להחשיד למחלה אבל הם משתנים בין המקרים, ואף פעם אינם חד משמעיים (כלומר ממבט חיצוני אף פעם אי אפשר לקבוע שמדובר דווקא במחלה זו). סימנים שיכולים להופיע (בשילובים שונים) במחלה כוללים - סימור נוצות, אפתיה, חוסר תאבון, שלשול, שתן צהבהב או ירקרק, הפרשות מהעיניים ו\או נחיריים, נפיחות סביב אזור העין, קשיי נשימה, סימנים עצביים (נדיר). לפעמים יש מקרים יותר כרוניים עם ירידה מתמשכת במשקל ושלשול, מאידך יש מקרים של מוות פתאומי בלי סימן מקדים.
בקליניקה אפשר לחזק את החשד למחלה אם בספירת דם יש עלייה חדה במספר התאים הלבנים מסוגים מסוימים (לצערי, בודדים הם האנשים שיודעים להסתכל על דם של ציפורים בישראל) ואם בצילומי רנטגן יש הגדלה משמעותית של הטחול והכבד. יש גם צביעות מיוחדות שאפשר לעשות על המקום בניסיון לראות את החיידקים, אבל אבחון סופי בד"כ נעשה בבדיקת DNA.

בגלל השכיחות הרבה של נשאות ללא מחלה, חשוב (!!!) להדגיש, שציפור המראה סימני מחלה כלליים, ואשר יצאה חיובית לכלמידופילה בבדיקת DNA, איננה בהכרח חולה בדררת. יכול להיות שהיא חולה במשהו אחר וגם נשאית. תפקידו של הווטרינר הוא להצליב את המידע מהבדיקות השונות ולהחליט על האבחנה הסבירה ביותר. התגובה לטיפול - גם היא מרכיב חשוב בתמונה הכללית.

תודה על השאלה!

עדי