תוכים מידע ומכירות

שלום רב ד"ר עדי גנץ,


שאלותיי נוגעות בשיטות ההאכלה השונות שכולן בשימוש בארץ.
כידוע השיטות הנפוצות הם:
1)האכלה בכפית
2)מזרק
3)האכלה לזפק

אני חושב שעל שני השיטות הראשונות אין עוררין וכולם מסכימים להם.
השיטה השלישית של האכלה לזפק נתפסת אצל רוב המגדלים (הקטנים לפחות)כשיטה פסולה,אולי עקב הסיטואצייה המוכרת של פיטום אווזים
ובכלל ההאכלה נתפסת כחסרת יחס ורגש לגוזל.

בימים האחרונים קיבלתי אינפורמצייה (עדיין לא נבדקה על ידי) הגורסת כי מאמרים רבים ע"י מתמחים בתחום בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם
ממליצים על ההאכלה לזפק וטוענים לשמירה על בריאותו של הגוזל המואכל בצורה זו.
האם נחשפת לטענה זו והאם גם לדעתך האכלה ישירות לזפק יש בה יתרונות מבחינה בריאותית וכו'.

תודה רבה וחג שבועות שמח.

הי אלי,

כפי שכתבת, שתי השיטות הראשונות הן שיטות ותיקות וטובות כאשר הן מבוצעות ע"י מגדל מנוסה. הבחירה בין מזרק לכפית היא במידה רבה עניין של העדפה אישית. יתרונן של שתי השיטות הוא שהן משמרות את הפעילות העצבית התקינה, כלומר הגוזל רואה את המאכיל, מתחיל לבקש מזון, בזמן ההאכלה הוא מבצע את התנועות האופיניות וסוגר רפלקסיבית את הפתח לקנה הנשימה, מפעיל את תנועתיות הוושט והזפק, ואח"כ את תנועתיות מע' העיכול כולה.

כאשר מאכילים ישירות לזפק בעזרת קנולה (צינורית מתכת עם קצה עגול, "מחט האכלה" כפי שרבים מכנים אותה) עוקפים חלק ניכר מהמסלול שתואר, התהליך קצר הרבה יותר ומדמה פחות את המצב הטבעי.

לי לא ידוע על מחקרים ממש (כאלה עם סטטיסטיקה) המשווים בין השיטות. מה שברור זה, שיש למגדלים גדולים אינטרס להצדיק שימוש בקנולה, כי זה מקצר משמעותית את זמן ההאכלה, וזה משמעותי עבורם (זמן = כסף).

מבחינת נזקים אפשריים, אלו יתכנו בכל השיטות עקב שימוש לא נכון. להלן העיקריים שבהם:

מזרק - חדירת מזון לקנה, פציעת החיך ע"י קצה המזרק.

כפית - חדירת מזון לקנה.

קנולה- הכנסת הקנולה בטעות לקנה (גורם מוות מיידי אם מוזרק פנימה מזון), פציעה של דופן הוושט או הזפק ועד יצירת חור ממש ודליפת מזון מתחת לעור, בליעה של הקנולה או חלק ממנה (כשמשתמשים בצינורית גומי).


אני משתמש בקנולה לעתים קרובות כטיפול לציפורים חולות, אבל לא ממליץ על השימוש בה להאכלה רוטינית.


עדי