דף הבית / מאמרים תוכים / אילוף והתנהגות / תכונות אופי התנהגות של תוכים

תכונות אופי התנהגות של תוכים

 

תכונות אופי והתנהגות התוכים שלנו, שינה, העלאת גירה, תנועות וקולות, עמידה על הכתף, מריטת נוצות, פחד מצעצועים ודברים חדשים, נשיכות, צרחות ודיבור.

א. התנהגות התוכי ואילוף

קישור

ב. שינה

מומלץ שתוכי ישן 10 שעות בלילה, בתנאי חושך ושקט. רוב התוכים לא ישנים ככה, ולכן משלימים שינה במהלך היום, זה טבעי ובמיוחד לגוזלים.

ג. העלאת גירה

בטבע התוכים יאכילו את בני זוגם על ידי העלאת גירה והעברת המזון לבן הזוג. זהו אקט של קירוב והצהרה של הזכר כלפי הנקבה שהוא יטפל בה ויאכיל את הגוזלים. כשמגדלים תוכי האכלת יד, מאחר והתוכי מתייחס אל המגדל כאל בן זוג, הוא ינסה להאכיל אותו ולכן יעלה את האוכל.

ד. תנועות וקולות

בטבע התוכים מתקשרים על ידי תנועות הגוף, והן רבות ומגוונות. הם יכולים להביע כעס, שליטה, חיזור, שביעות רצון, פחד ועוד. סוג התקשורת המוכר לנו יותר זהו סוג התקשורת הקולי. בטבע, כאשר בן זוג או חבר בלהקה יוצא מטווח הראייה, נכנסת לפעולה התקשורת הקולית. מענה מבן הזוג שאינו בטווח הראייה מסמן שהכל בסדר איתו.

איך למנוע מהתוכי לצרוח?
בשלבים הראשונים של הגידול, מומלץ להרגיל את התוכי לכך שהמגדל יוצא מטווח הראייה, ואיננו מגיב לקריאות של התוכי. התוכי מתרגל לכך שהמגדל יוצא מטווח הראייה שלו, אבל חוזר מאוחר יותר. זה יכול למנוע בעתיד צעקות של התוכי בכל פעם שהמגדל יצא מטווח הראייה שלו.

מה עושים כשהתוכי צורח?
במידה והתוכי לא במצוקה, צריך פשוט להתעלם. אין להביט לכיוון התוכי, או ליצור עימו קשר עין ובטח שלא לדבר אליו או לתת תגובה מילולית כלשהי. ההתעלמות חייבת להיעשות בצורה עיקבית ובשיתוף פעולה של כל בני הבית.

מה אם התוכי מבוגר?
ככל שהתוכי מבוגר יותר וככל שההתנהגות טבועה בו יותר, זה יקשה עלינו לשנות את ההתנהגות, והתהליך יהיה ארוך יותר מאשר אם היינו מתחילים בגיל מוקדם יותר. מאידך, התוכי הוא חיה אינטיליגנטית שלא מפסיקה ללמוד, גם בשלבים מאוחרים של חייה.

לא לשכוח:
תוכי שר, מדבר, מצייץ ושורק, זהו תוכי שמח ובריא! צריך לדעת מהי התנהגות ורמת רעש טבעית של כל סוג ולא לכפות על התוכי לחיות בשקט כי נוח לנו כך

ה. תוכי נושך

שינוי התנהגות של תוכי נושך.

ו. עמידה על כתף

מאוד קשה לשלוט על התוכי כשהוא על הכתף.

חסרונות:
– המגדל לא יכול לראות אותו ולבחון את ההתנהגות שלו, למשל כשהוא עומד ללשלש עליו.
– המגדל לא יכול לשלוט בו והוא חשוף לנשיכות באוזנים ובפנים, משיכת עגילים וכו' (גם אם התוכי אינו מתכוון להזיק).
– התוכי מהר מאוד לומד כיצד לברוח מהיד המושטת להורידו, ומתחיל להסתתר מאחורי הראש, הופך את המגדל לחסר אונים כמעט.
– התוכי תופס בעלות והופך את איזור הכתף לאיזור בו הוא שולט והופך טריטוריאלי. יד מושטת לעברו עלולה להיפגע, והוא עלול מהר מאוד
ללמוד כיצד להניס את היד שרוצה לפלוש לשיטחו ולהורידו מהכתף. מכאן ועד ליישום השיטה גם על הכלוב או במקומות אחרים, הדרך קצרה.

יתרון:
נוח להסתובב עימו על הכתף והידיים פנויות.

ז. מריטת נוצות

מעידה על בעיה בריאותית או התנהגותית.

בריאותית:
על מנת לאבחן את הבעיה, מומלץ לבצע מספר בדיקות: מחלת המקור והנוצות, פוליומה, כלמידיה, משטחי עור לבדיקת טפילים, בדיקות כבד, רמות אבץ ומתכות כבדות בדם ועוד. במידה ותוצאות הבדיקות תקינות, מדובר בבעיה קוגניטיבית התנהגותית.

התנהגותית:
מריטה לרוב נובעת ממתחים, לחץ, שיעמום, שינויים פתאומיים במתן היחס, אלרגיה למזון או תזונה לא נכונה, תסכול מיני, תסכול הנוגע לחרדות נטישה, עצבנות יתר, פחדים ועוד.

מה כדאי לבדוק?
אם היו שינויים בתזונה או שינויים בכמות היחס, אם התוכי בתקופה האחרונה היה בסביבה לא רגועה ורועשת, אם לתוכי יש מספיק תעסוקה, אם התוכי עובר מקלחות באופן סדיר, או הוא חשוף לעשן סיגריות, בישולים, אדי בישול וכו'.
– לדאוג שתהיה לתוכי תעסוקה, זה לא חייב להיות צעצועים קנויים, זה יכול להיות כל דבר שהוא מתעניין בו ויכול לכרסם ולהתעסק איתו.

לשים לב:

תוכים מתעסקים בסידור וניקיון הנוצות במשך היום. זה טבעי ונורמלי, ויש הבדל בין זה לבין מריטה.

תוכים מחליפים נוצות, ולעיתים התוכי ישחק עם נוצה שנשרה באופן טבעי, או עם נוצה שעומדת ליפול. אין זה אומר שהוא תלש אותה.

תוכים דוגרים ימרטו נוצות מאזור הבטן והחזה, כשיש מחסור בחומרי קינון, או כדי לחמם את הביצים טוב יותר.

ח. פחד מדברים חדשים

צעצועים, מקלות, חטיפים – כל דבר חדש שמביאים לתוכי, מבחינתו הוא בגדר "חשוד". אין להכניס מיד חפצים שהתוכי לא מכיר לכלוב. הכלוב הוא המקום הבטוח של התוכי, וזה יגרום לו פחד וחרדה. מומלץ להניח את החפץ מחוץ לכלוב למשך כמה ימים, במרחק שלא מהווה איום לתוכי ולא בקירבת המים והאוכל. זה מאפשר לתוכי להרגיש ביטחון ולהסתגל לחפץ, להבין שהוא לא מזיק. במקביל אפשר לשחק עם התוכי ותוך כדי לשחק עם הצעצוע. כשהתוכי רואה שאנו מחזיקים ומשחקים בצעצוע, הוא מקבל ביטחון מהר יותר ומתרגל לצעצוע.
צעצוע נדנדה – מומלץ בהתחלה לקבע אותה בצורה שהיא תהיה יציבה. לאחר שהתוכי יתרגל לעלות עליה, אפשר לשחרר או למקם אותה במקום שהיא תתנדנד. החשש של התוכי נובע מכך שהנדנדה מאוד לא יציבה, ולכן הוא נמנע מלעלות עליה.

ט. צ'ופרים

אפשר לצ'פר עם אוכל אהוב (גרעיני חמניות למשל) ואפשר לצ'פר עם מילים. ככל שתשמע נרגש ונלהב יותר, כך התוכי יאהב את זה יותר, וזה ידרבן אותו להמשיך בהתנהגות.

י. ענישה

בשום אופן אין להעניש תוכי!

ממה צריך להימנע:
– בידוד התוכי, ככלי לשינוי התנהגות.
– העברת התוכי מיד ליד, כתרגיל שליטה או עונש.
– תנועות פתאומיות ולא צפויות.
– מעמד לא יציב, יותר מדי גדול, או מחליק.
– הפלת התוכי לריצפה.
– טילטול או זעזוע של התוכי.
– טפיחות על הכלוב.
– נעיצת מבטים נוקבים.
– הצלפה על המקור.
– כיסוי הכלוב מחוץ לשעות השינה.
– צעקות.
– להכריח את התוכי לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות.

תוצאות של ענישה אלימה או קשה:
– התוכי מפסיק כל אינטרקציה עם המעניש.
– הפחתה בכל התגובות.
– עליה בהתנהגות אגרסיבית.
– הפיכת התוכי למלא פחד מכל דבר שקשור או דומה למצבי הענישה או המעניש.
– הגברת התנהגות אלימה של התוכי.

אודות תוכיאינפו

השאר תגובה