דף הבית / מאמרים תוכים / כליאת ביצה

כליאת ביצה

כליאת ביצה

בטבע:
מדובר כאן על תוכים שדוגרים בעיקר באביב.
בתחילת העונה, מוקדם בסוף החורף ותחילת האביב עדיין קר. לעיתים קר מאוד, בעיקר בלילה.
יש סוגי תוכים שמתחילים דגירה מאוחר יחסית בעונה, אבל רוב דוגרי האביב מתחילים דווקא בסוף החורף, כשעדיין קר.
הסיבה לכך היא, שבטבע, באביב, יש שפע מזון.
כדי שגידול הגוזלים יצא בתקופה של שפע מזון, הם מתחילים את החיזור, הזדווגות ודגירה, כבר בסוף החורף.
בטבע, הנקבה עפה כדי להשיג מזון. גם כשהזכר מאכיל אותה בזמן הדגירה, עדיין יש לה מרחב "להתעמלות" מספקת.
אצלנו בכלובים מטבע הדברים, המרחב לתעופה מצומצם.

הבעיה
אחת הבעיות הנפוצות יחסית הינה כליאת ביצה.
הביצה מתחילה להיווצר בבטן של הנקבה, אך היא איננה מצליחה להוציא אותה החוצה. "להטיל" אותה.
הביצה נשארת כלואה בבטן של הנקבה.
מראה של נקבה עם ביצה כלואה היא כשל ציפור חולה.
בד"כ מתנפחת, עומדת בפינת הכלוב ללא תעופה גם כשמתקרבים, לעיתים מנומנמת יתר על המידה וכו'.
כשניקח את הציפור ביד, נראה שהבטן נפוחה מאוד. בעיקר בחלק התחתון, קרוב לפי הטבעת.

במצב כזה אם לא נטפל, תוך כ-24 שעות מתחילת כליאת הביצה, הנקבה כבר עלולה למות.
כלומר, כשאנו מבחינים בבעיה, יש לנו בד"כ מספר שעות.

הפתרון בשלב מאוחר כזה הוא טיפול מהיר, פשוט ומיידי:

1. יש לשים לציפור קצת שמן באזור פי הטבעת ולעסות מעט, כדי לרכך את המקום ולאפשר לביצה לצאת ביתר קלות.
אני משתמש בשמן זית, אבל כל שמן בישול ניתן לשימוש.
2. לאחר מכן, יש לשים מייד את הציפור בכלוב מחומם ע"י מנורה. חשוב לשים לב שהציפור לא תוכל לעמוד על הנורה,
כדי שלא תקבל כוויות ברגלים. לשם כך עדיף שהנורה תהיה תלויה מלמעלה.
עוצמת המנורה לפי: גודל הכלוב, כמה הוא סגור מהצדדים ומלמעלה, הטמפרטורה בחוץ.
כדאי שיהיה לציפור מספיק מקום להתקרב ולהתרחק. בכלוב של 30/30/40 ס"מ שרק החזית שלו פתוחה,
ניתן להשתמש בחורף במנורת  75Watt לבנה ובקיץ במנורת 25Watt אדומה.

בד"כ תוך שעתיים שלוש, הנקבה תטיל את הביצה, כשהיא ללא ציפוי של קליפת הסידן. אם היא על רצפה ולא על רשת,
היא לרוב תאכל את הביצה.בכל מקרה אין טעם לנסות "להציל" את הביצה.

מתי בדיוק?
כמובן שאנו שואפים להמנע מלהגיע למצב הנ"ל, שכן נדרשת תשומת לב רבה, ואם פיספסנו, איבדנו את הנקבה.
יותר מכך, כפי שתיכף נראה, בחלק גדול מהמקרים, הנקבה תמות בתוך קופסת ההטלה – למה?
הסיבה לכך היא, שאת הביצה הראשונה, הנקבה מטילה, כשהיא עדיין יוצאת ונכנסת לתא ההטלה. ברבים מהתוכים,
הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה השניה או השלישית.
למרות שנראה שאחרי הטלת הביצה הראשונה, פי הטבעת כבר מתוח ומשוחרר, ויכול להעביר ביתר קלות את הביצה הבאה,
אין הדבר כך. כנראה שהסיבה היא שהתכווצות
פי הטבעת מהירה, אחרת יציאת הלשלשת שלה תהיה בלתי נשלטת.
ובכן, לאחר הטלת 1-3 ביצים הנקבה מתחילה לדגור. כשקר והיא כמעט לא זזה בתוך קופסת הטלה חשוכה וקרה,
השרירים שלה מתאבנים.במצב זה, כשהיא עומדת להטיל ביצה נוספת, המצב הקשה ביותר להוצאת הביצה, ותפישת ביצה
קוראת בסבירות גבוהה.למי שאצלו קרתה כליאת ביצה בביצה הראשונה, אני מסכים שגם מקרים כאלה קורים.

מניעה
ע"י חימום קל של הקופסה.

אודות תוכיאינפו

השאר תגובה

Unfortunately, your license verification failed because of this reason: License is not installed yet or corrupted.