התייעצות - הוספת תוכי
נשלח: 06 אוקטובר 2018 21:31
היי לכולם
וואו כמה שנים לא הייתי כאן.
חייבת להתייעץ עם בעלי נסיון יותר ממני, ואתחיל מהתחלה.
קוראים לי נינה ואני מגדלת סנגל מקסים ומתוק שהוא אהבת חיי בשם ג'וצי, ג'וצי מאוד מאוד קשור אליי וגם אני אליו.. זה היה תהליך עד שלמדתי לאהוב אותו ואנחנו בלתי ניפרדים, קניתי אותו כשהיה בן 3 חודשים וכהיום הוא כמעט בן חמש שנים.
לפני כשבוע פרסמו שמצאו דררה האכלת יד ומחפשים לה אומנה זמנית או קבועה.. תמיד עברה בי מחשבה לצרף לקטנצ'יק שלי חבר לשעות שאנחנו מחוץ לבית אבל זה נשאר בגדר מחשבה ולא ממש חשבתי או באמת רציתי לממש את זה.. רצה הגורל ואנחנו לא מצליחים למצוא את הבית של הדררה החמוד וגם נקשרנו קצת אליו.. הבנזוג יותר, אני קצת פחות.. אבל נראה שהדררה מרגיש טוב איתנו ורגוע.
אבל איך שמזמני ואומנה לדררה הגענו לזה שאוליי זה יהפוך לקבוע, אני מרגישה שנפלו עלי השמיים.
אני מפחדת שג'וצי שלי יעדייף את חברתו של הדררה.
מפחדת שהקשר שלנו לא יהיה כמו שהיה.
מפחדת למרות שאני יודעת שאני אמשיך לתת יחס לג'וצי כמו שנתתי ועדיין זה מפחיד אותי פחד מוות.. "סך הכל" לא עובד עליי, ג'וצי זה הלב שלי פשוט ככה.
ויחס קטן שלי אל הדררה גורר מבט מקנא וכועס מצד ג'וצי שלי... וגם קצת נשיכות מידי פעם שעוברות מהר אבל הוא ניהיה קצת שקט אליי ולא עושה לי את השריקות שלנו.
ואני לא יודעת מה יעשה לו יותר טוב עם נשאיר את הדררה או נמצא לו בית חם ואוהב ששם יהיה במקום הראשון ולא בבית שיש בו את ג'וצי וכלב.
מצד שני כשניסינו להביא אותו הוא עשה צלילים מתוקים ולא רצה לרדת לי מהאצבע והינו שבורים והבנזוג היה עצוב אקסטרה.. אז עשינו פרסה וחזרנו הביתה ואז השובב הזה ירד בבטחון לתחתית של הכלוב וחזר להיות שובב שלא דואג שעוד שניה מוסרים אותו...
מצד שני הנפש לא יודעת מרגוע מרוב דאגות לג'וצי.
האם ג'וצי יעדייף אותו על פניי?
האם לגדל שני תוכים בכלובים שונים כמובן, זה טוב לתוכי הראשון?
זה מומלץ?
או שכדאי פשוט למסור וזהו?
משהו בי רוצה למסור ולשכוח ממנו אבל קשה למסור אותו בלי לדעת איך יטפלו בו.
מה עושים?
פשוט שבורה וחייבת עצה מחכמים ממני
כי פעם לפני 5 שנים הפורום הזה גרם לי לא לוותר על אהבת חיי הקטנטן שאני כלכך כלכך אוהבת.
תודה
וואו כמה שנים לא הייתי כאן.
חייבת להתייעץ עם בעלי נסיון יותר ממני, ואתחיל מהתחלה.
קוראים לי נינה ואני מגדלת סנגל מקסים ומתוק שהוא אהבת חיי בשם ג'וצי, ג'וצי מאוד מאוד קשור אליי וגם אני אליו.. זה היה תהליך עד שלמדתי לאהוב אותו ואנחנו בלתי ניפרדים, קניתי אותו כשהיה בן 3 חודשים וכהיום הוא כמעט בן חמש שנים.
לפני כשבוע פרסמו שמצאו דררה האכלת יד ומחפשים לה אומנה זמנית או קבועה.. תמיד עברה בי מחשבה לצרף לקטנצ'יק שלי חבר לשעות שאנחנו מחוץ לבית אבל זה נשאר בגדר מחשבה ולא ממש חשבתי או באמת רציתי לממש את זה.. רצה הגורל ואנחנו לא מצליחים למצוא את הבית של הדררה החמוד וגם נקשרנו קצת אליו.. הבנזוג יותר, אני קצת פחות.. אבל נראה שהדררה מרגיש טוב איתנו ורגוע.
אבל איך שמזמני ואומנה לדררה הגענו לזה שאוליי זה יהפוך לקבוע, אני מרגישה שנפלו עלי השמיים.
אני מפחדת שג'וצי שלי יעדייף את חברתו של הדררה.
מפחדת שהקשר שלנו לא יהיה כמו שהיה.
מפחדת למרות שאני יודעת שאני אמשיך לתת יחס לג'וצי כמו שנתתי ועדיין זה מפחיד אותי פחד מוות.. "סך הכל" לא עובד עליי, ג'וצי זה הלב שלי פשוט ככה.
ויחס קטן שלי אל הדררה גורר מבט מקנא וכועס מצד ג'וצי שלי... וגם קצת נשיכות מידי פעם שעוברות מהר אבל הוא ניהיה קצת שקט אליי ולא עושה לי את השריקות שלנו.
ואני לא יודעת מה יעשה לו יותר טוב עם נשאיר את הדררה או נמצא לו בית חם ואוהב ששם יהיה במקום הראשון ולא בבית שיש בו את ג'וצי וכלב.
מצד שני כשניסינו להביא אותו הוא עשה צלילים מתוקים ולא רצה לרדת לי מהאצבע והינו שבורים והבנזוג היה עצוב אקסטרה.. אז עשינו פרסה וחזרנו הביתה ואז השובב הזה ירד בבטחון לתחתית של הכלוב וחזר להיות שובב שלא דואג שעוד שניה מוסרים אותו...
מצד שני הנפש לא יודעת מרגוע מרוב דאגות לג'וצי.
האם ג'וצי יעדייף אותו על פניי?
האם לגדל שני תוכים בכלובים שונים כמובן, זה טוב לתוכי הראשון?
זה מומלץ?
או שכדאי פשוט למסור וזהו?
משהו בי רוצה למסור ולשכוח ממנו אבל קשה למסור אותו בלי לדעת איך יטפלו בו.
מה עושים?
פשוט שבורה וחייבת עצה מחכמים ממני
כי פעם לפני 5 שנים הפורום הזה גרם לי לא לוותר על אהבת חיי הקטנטן שאני כלכך כלכך אוהבת.
תודה