אילוף

רוב התוכים מכירים כבר את ההתנהגות הזו, הם עולים ויורדים מענפים כל היום. אז איך גורמים לתוכי לעלות על היד?

במקרה של תוכי ידידותי-

שמים את היד ליד הבטן שלו, ואומרים "עלה", או כל פקודה אחרת שאנחנו רוצים שהוא יזכור.
בפעמים הראשונות הוא לא יבין את המשמעות של המילה, אבל ככל שנתרגל איתו יותר ונהיה עיקביים עם המילה, הוא יבין ויקשר
בסופו של דבר את המשמעות שלה.

אם מדובר בתוכי בינוני או גדול, מומלץ לשים את הזרוע, ולא את האצבע, כי לרוב הוא ינסה לנשוך אותה.
לאו דווקא מתוך אגרסיביות, אלא גם מתוך סקרנות.

אם בכל מקרה, מציעים את היד לתוכי גדול, לא לשים אותה מול הפנים שלו, אלא לקרב בעדינות לגובה הבטן.

אם התוכי לא עולה, אפשר לקרב יותר את היד ולדחוף מעט ובעדינות את היד לבטן של התוכי. התוכי לרוב מיד יעלה,
כי הוצאנו אותו משיווי משקל, וכדי להחזיר לעצמו את היציבות הוא נאלץ לטפס על היד.

כשהתוכי עולה על היד, נותנים לו צ'ופר ו/או משבחים אותו מיד. זה חשוב מאוד, כיוון שכשאנחנו מוציאים את התוכי משיווי משקל
ומערערים את יציבותו, זו פעולה מאוד שלילית שהתוכים לא אוהבים.
כשאנחנו מצ'פרים ומעודדים אותו על כך שהוא עלה עלינו, אנחנו גורמים לו לשכוח את המצב הלא נעים שהוא היה בו, וגורמים לו
להתרכז בכך שהוא עשה משהו טוב שהלהיב אותנו. זה חשוב להמשך האילוף שהתוכי יראה בחוויה כחיובית ולא שלילית.

במקרה של תוכי פחות ידידותי-

יש לשים יד אחת מול התוכי, לא קרוב מדי, רק להסחת דעתו. עם היד השנייה מגיעים אל הרגליים שלו מאחורה, ואומרים את הפקודה ("עלה").
מפני שהמקור לא בכיוון של היד, התוכי לא ינשוך, וכיוון שהוא יוצא משיווי משקל, הוא יטפס על היד שמאחוריו.

כשהתוכי עולה, מיד נותנים צ'ופר, כדי להפוך את החוויה לנעימה ולא לשלילית.

"רד"

מורידים את היד כך שהבטן של התוכי תהיה בגובה המקל/המעמד שאליו אנחנו רוצים שהתוכי ירד, ואומרים "רד".

הערות:

ככל שתתרגלו יותר, התוכי ילמד מהר יותר. אבל זה לא אומר שצריך לשבת איתו חצי שעה ויותר.
התוכי ישתעמם או יתעצבן ולא ישתף פעולה. תשבו כמה דקות בכל יום, ולתקופה הארוכה זה ישתלם.
חשוב להיות סבלניים, ועדינים עם התוכי.
לא להתחיל אימון אם התוכי לא מעוניין בכך, ולא להתעצבן אם הוא לא משתף פעולה.
האמון ביניכם לבינו נבנה ככל שתתקשרו איתו, וככל שתתנו לו הרגשה חיובית, לכן הצ'ופרים (מזון או מילולי) חשובים מאוד.