דף הבית / מאמרים תוכים / בריאות / אבחון מצבו הרפואי לפי הלשלשת

אבחון מצבו הרפואי לפי הלשלשת

תוכי חולה, בדיוק כמו בטבע, יסתיר את מצבו החלש ככל הניתן; הוא יאכל, ישתה, יצייץ – העיקר להסתיר את חולשתו.
צואת עופות נקראת "לשלשת", ולרוב היא יכולה ללמד אותנו מה התוכי מסתיר ומה מצבו הרפואי.

לשלשת של תוכי בריא תהיה מוצקה, בצורת סליל/בצורה מפותלת, עם חלק נוזלי מועט. לשלשת של תוכי בריא היא נטולת-ריח.


תוכים פולטים צואה ושתן יחד, לכן ללשלשת יש 3 חלקים נראים לעין:
א. הצואה – החלק המוצק והמפותל, שמשקף את צורת המעיים של התוכי. אלו שאריות המזון שהתוכי אכל.
ב. האורט – החלק בצבע לבן/קרם, שהוא תוצר לוואי של תהליך עיכול חלבונים וחילוף חומרים, שנפלט מהגוף באמצעות הכליות.
ג. השתן – החלק הנוזלי והשקוף (ללא צבע), פסולת מהכליות.

שינויים בצבע הלשלשת – מה תקין ומה לא?
צבע החלק המוצק (הצואה) יכול להשתנות בהתאם לתזונה של התוכי. לתוכים הניזונים מתערובת זרעים תהיה לרוב צואה בצבע ירוק
לתוכים הניזונים מכופתיות, יכולה להיות צואה בצבע חום בהיר.
לתוכים הניזונים מכופתיות בהירות (ללא צבע), או ירקות בצבע כתום בהיר או בצבע ירוק כהה (כמו גזר או תרד), תהיה לשלשת בצבע
הדומה למזון שהם אכלו. לתוכים הניזונים מסלק תהיה לשלשת בצבע סגול/ורוד – בהתאם לכמות שהם אכלו.

 

השתן של התוכי צריך להיות תמיד שקוף, ללא צבע, והאורט צריך להיות תמיד בצבע לבן.
אם צבע השתן משתנה, התוכי קרוב לודאי חולה ויש לקחת אותו לוטרינר המתמחה בבעלי כנף.
לעיתים החלק המוצק (הצואה) יתערבב עם החלק הנוזלי (השתן) וזה יגרום לשתן להיראות בצבע שונה. במצב כזה, שלא בטוחים אם השתן
שקוף או לא, מומלץ לשים נייר פרגמנט (נייר אפייה) כי הוא בהיר יחסית ואינו סופג נוזלים – וכך בפעם הבאה שהתוכי מלשלש,
יהיה ניתן לראות אם השתן שקוף או לא.

הלשלשת של התוכי יכולה להשתנות מפעם לפעם כתוצאה מעקה (סטרס) או משינוי תזונתי – ועם זאת, עדיין תחשב נורמלית/תקינה.
במידה ומבחינים בשינוי בצבע, בכמות או בתכיפות הלשלשת – ובמיוחד אם נלווים סימני מחלה נוספים (התנהגות אפאטית, אי רצון לאכול
או לצאת מהכלוב, נפיחות, הפרשות מהעיניים/נחיריים וכד') מומלץ לפנות לוטרינר שמתמחה בבעלי כנף לצורך בדיקה.

לשלשת ומה היא מעידה על מצבו של התוכי

– אורט בצבע צהוב או ירוק יכול להצביע על מחלה בכבד.
– אורט בצבע ירוק ליים בהיר או צהוב יכול להצביע על מחלת כלמידיה.
– דם שחור או דם טרי אדום בצואה יכול להצביע על: דימום ממערכת העיכול, דלקת מעיים, גידול, בליעת חפץ זר, טפילים או כליאת ביצה.
– דם טרי בלשלשת יכול להצביע על דימום מהחלק התחתון של מערכת העיכול. כתוצאה מהטלת ביצים או גידולים.
– לשלשת שחורה יכולה להצביע על דימום בחלק העליון של מערכת העיכול.
– לשלשת בצבע אדום או חום-אדמדם יכולה להצביע על הרעלת מתכת כבד.
– לשלשת בצבע ירוק כהה מאוד-שחור יכולה להצביע על ייצור כמות מוגזמת של מרה בכבד – פעילות לא תקינה של הכבד.
– שתן צהוב יכול להצביע על זיהום בקטריאלי או זיהום פטרייתי, או על מחלת כליות.
– בועות בלשלשת יכולות להצביע על גזים או על זיהום.
– מזון לא מעוכל בלשלשת (זרעים או כופתיות) יכול להצביע על מחלה במערכת העיכול, בעיה בעיכול, זיהום במעיים או מחלה בלבלב.
– לשלשת קטנטנה ושחורה יכולה להצביע על אנורקסיה – התוכי לא אוכל מספיק, או על חסימה במעיים. במידה והזפק נפוח ולא מתרוקן – יש חסימה בזפק (מפטריות/חפץ זר וכד')
– הכפלת נפח הלשלשת יכולה להצביע על הטלה קרובה (מצב נורמלי של נקבה לפני הטלה) או בעיה בעיכול. גם תוכי בזמן דגירה מתאפק ומלשלש כמות גדולה יותר כשהוא יוצא מהתא, וזה נורמלי.
– כמות שתן מוגברת יכולה להצביע על: עקה/סטרס, תזונה עשירה בנוזלים כמו ירקות ופירות, בליעת מים בזמן רחצה, זיהומים, סוכרת או מחלה בכליות.
– כמות שתן מופחתת יכולה להצביע על התייבשות.
– לשלשת נוזלית/מיימית (פוליוריה, הטלת שתן תכופה/מרובה) יכולה להצביע על: עקה/סטרס, תזונה עשירה בנוזלים כמו ירקות ופירות, בליעת כמות גדולה של מים בזמן הרחצה, זיהום בקטריאלי/פטרייתי/טפילי, סוכרת או מחלת כליות.
– שלשול לא יופיע בצורת סליל, כמו לשלשת תקינה, וזה סימפטום של בעיה בעיכול, זיהום, מחלה, טפילים, הטלת ביצה, בקע בטני, סרטן, טיפול מופרז באנטיביוטיקה, בליעת חפץ זר או הרעלה. לרוב, שלשול יידבק לנוצות סביב פתח הביב ולנוצות הזנב.
– העדר לשלשת/חוסר בלשלשת יכולה להצביע על כליאת ביצה אצל נקבות, חסימה במעיים, גידולים, ושלשול שהתייבש בפתח הביב וחוסם אותו. במקרה זה יש להפוך את התוכי ולבדוק את פתח הביב – במידה ויש חסימה, צריך לנקות בעדינות עם צמר גפן טבול במים חמימים. לאחר מכן לספוג את המים מהנוצות עם מגבת-נייר, ולדאוג שהתוכי יהיה בחימום 28-29 מעלות עד שהנוצות יתייבשו.

*ההבדל בין שלשול לבין לשלשת נוזלית – שלשול יהיה חסר צורה ונוזלי, לא יהיה חלק שנראה מוצק בבירור.
בלשלשת נוזלית תהיה כמות  גדולה של שתן אבל יהיה חלק מוצק או אפילו מספר חלקים קטנים מוצקים.

* שימו לב – צבע השתן עלול להשתנות במידה והלשלשת לא "טרייה"
אם החלק המוצק מתערבב מעט עם הנוזל, השתן נראה ירוק או צהוב.
אם החלק הלבן מתערבב עם הנוזל, השתן יראה עכור ולא שקוף.
לכן, כדי לדעת מה צבע השתן באמת, יש לשים נייר שאינו סופג נוזלים (כמו נייר פרגמנט/נייר אפיה לדוגמה)
ומיד כשהתוכי מלשלש, לבחון את הלשלשת.

במקרה של שינויים כאלו בלשלשת שלא נגרמו ממזון, מומלץ לפנות לוטרינר שמתמחה בבעלי כנף לצורך בדיקה, איבחון וטיפול מתאים.

חשוב לעקוב אחר הלשלשת של התוכי מדי יום – וללמוד מהי הלשלשת הנורמלית שלו.

נורמלי
תוכים
דם
תוכים

גזים/בועות
תוכים

שלשול
תוכים

הרעלת עופרת/מתכות
תוכים

פוליוריה/לשלשת מיימית נוזלית (לא שלשול)
תוכים

*מקור:http://www.cockatielcottage.net/droppings.html

אודות תוכיאינפו

השאר תגובה